בשורת מחקרים (ראה רשימה מפורטת בסוף הכתבה) שערכו ד”ר יהודה אדלר רופא מחוזי של אזור השפלה בקופת חולים לאומית , אחראי על תחום שיקום הלב בית החולים תל השומר ומזכיר החוג לשיקום הלב , בשיתוף עם רופאים  מבתי החולים “בילינסון” ו”שיבא”, נימצא קשר בין הסתיידויות של מסתמי הלב לבין מחלות טרשתיות: המחקרים הוכיחו כי ככל שההסתיידויות במסתמי הלב קשות יותר, כך גם המחלה הטרשתית קשה יותר.

המשמעות הקלינית והמעשית: באמצעות בדיקה פשוטה של מסתמי הלב ניתן לגלות אם אתם בסיכון לפתח מחלה טרשתית בכלי-הדם.  

הסתיידויות של מסתמי הלב הינן תהליכים שבהם מצטברים משקעי סידן על גבי המסתם או על גבי הטבעת המקיפה אותו (טבעת המסתם המיטרלי). ההסתיידויות ניתנות לזיהוי באמצעות בדיקת אכוקרדיוגרפיה פשוטה של הלב, הנעשית באופן רוטיני מדי יום. בספרות הרפואית הוכח הקשר בין הסתיידויות של מסתמי הלב לגורמי סיכון טרשתיים כגון סוכרת, יתר לחץ-דם ורמות גבוהות של כולסטרול בדם.

חולים הלוקים בהסתיידויות של מסתמי הלב הם בעלי סיכון יתר לסיבוכים שונים, כגון דלקת חיידקית של פנים הלב (BACTERIAL ENDOCARDITIS ), עלייה בתמותה מסיבה קרדיאלית, פרפור עליות, הפרעות הולכה של הלב, ואירועים מוחיים.

מחקרים בנושא הסתיידויות במסתמי הלב

הגורם להסתיידויות לא היה ידוע במשך שנים רבות, ורופאים התייחסו בביטול לתופעה, שהיא די שכיחה באוכלוסייה הכללית. בתחילת שנות ה- 80 פורסם מחקר שהוכיח כי בנתיחות שלאחר המוות נמצאו באותן הסתיידויות תאים הנקראים תאי קצף (FOAM CELLS), אשר נראים מיקרוסקופית כזהים לשלבים המוקדמים של רבדים טרשתיים מוכרים, כגון בכלי-הדם הכליליים המספקים דם ללב. כשמצבורי השומן הללו ממשיכים לגדול, הצרכים התזונתיים שלהם אינם מסופקים דיים, ולכן הם מתנוונים והופכים למצבורי סידן. על מנת לבחון את התיאוריה, לפיה אותן הסתיידויות של מסתמי הלב הן אמנם תהליך טרשתי, ערך בשנים האחרונות ד”ר יהודה אדלר , רופא מחוזי, שפלה ,

קופת חולים לאומית , אחראי שיקום הלב בבית החולים תל השומר ומזכיר החוג לשיקום הלב , סדרה ארוכה של מחקרים קליניים, יחד עם פרופ’ אליק שגיא, מנהל יחידת האקו במרכז הרפואי “בילינסון”, ובהמשך עם פרופ’ אהוד שוומנטל, מנהל המכון לשיקום הלב במרכז הרפואי “שיבא”.  במחקרים אלה ניסו החוקרים לעמוד על הקשר בין הסתיידויות של מסתמי הלב לבין מספר ביטויים טרשתיים מוכרים .

התוצאות:

הממצאים הראו כי בקרב חולים עם הסתיידויות של המסתמים יש שכיחות גבוהה יותר בצורה מובהקת של רבדים טרשתיים באבי העורקים, כפי שמודגם על ידי בדיקת אכוקרדיוגרפיה דרך הוושט (TRANSESOPHAGEAL ECHOCARDIOGRAPHY ). בנוסף, נמצא קשר ישיר בין עובי ההסתיידויות במסתמי הלב לבין גודל הרבדים באבי העורקים.

עוד נבדק  הקשר בין הסתיידויות במסתמי הלב לבין הצרויות בעורקים הכליליים של הלב . נמצא כי בחולים שעברו צנתור לב יש קשר ישיר בין נוכחות אותן הסתיידויות לבין נוכחות מחלה חסימתית טרשתית בעורקים הכליליים של הלב . יתרה מכך, נמצא כי ככל שההסתיידויות של מסתמי הלב היו עבות יותר, מספר הכלים הפגועים המספקים דם לשריר הלב היו רבים יותר והחסימות של העורקים היו קשות יותר.

הקשר בין הסתידויות במסתמי הלב לאירועים מוחיים

במחקרים נוספים, שפורסמו בעיתוני הרפואה המובילים בעולם והוצגו בכינוסים רבים, נמצא אותו קשר ישיר בין נוכחות ההסתיידויות וחומרתן לבין נוכחות המחלה הטרשתית בעורקים המספקים דם למוח. ממצא זה יכול להסביר את השכיחות הגבוהה של אירועים מוחיים בחולים עם הסתיידויות במסתמי הלב.

במחקר נוסף, שנערך בנושא בשיתוף עם מחלקת כלי- הדם ב”בילינסון”, נמצא אותו הקשר גם עם מחלות כלי-דם של הרגליים.  כן ערכנו מספר מחקרים אימונולוגיים ומצאנו התאמה בין נוכחות של נוגדנים, הידועים כגורמים לטרשת עורקים, לנוכחות הסתיידויות של מסתמי הלב.

את הממצאים בדקנו יחד עם פרופ’ יוסף שמש וד”ר אלכסנדר טטנבאום מ”שיבא” על-ידי שימוש במכשיר SPIRAL CT של הלב. התוצאות שקיבלנו מחזקות את הנתונים שהתקבלו על-ידי מכשיר האכוקרדיוגרפיה של הלב.

לסיכום,

החוקרים הדגימו קשר בין נוכחות הסתיידויות מסתמי הלב לבין מחלה טרשתית מפושטת של כלי-הדם בגוף, והוכיחו כי ככל שאותן הסתיידויות קשות יותר, כך גם המחלה הטרשתית קשה יותר. עבודות אלה תומכות בתיאוריה, לפיה אותן הסתיידויות מהוות סוג של מחלה טרשתית.

באמצעות בדיקת אכוקרדיוגרפיה של הלב, שהיא בדיקה פשוטה ולא פולשנית, ניתן לזהות  הסתיידויות של מסתמי הלב ולמדוד את חומרתן. ייתכן שאותן הסתיידויות יכולות להוות סמן להגדרת קבוצת חולים עם סבירות גבוהה של מחלה טרשתית נרחבת בכלי-דם רבים בגוף.

מקורות: