המרבזים למניעת ובקרת מחלות (CDC) מדווחים במהדורה הרביעית של ה-Morbidity and Mortality Weekly Report (ה-MMWR) על ירידה בשכיחות מקרי מחלות כליה בשלב סופי (ESRD) המשניות לסוכרת באנשים מתחת לגיל 65 שנים, בקרב נשים, ובקרב אנשים ממוצא לבן; על ההתפשטות המהירה של רשת המעבדות לזיהוי מקרי חצבת ואדמת ברחבי העולם; על עליה בשכיחות ה-ADHD והפרעות הלמידה בקרב בנים בגילאי 5-17 שנים בהשוואה לבנות; ועל 2,581 מקרים של וירוס הנילוס המערבי עליהם דווח עד כה בשנת 2005.
למרות ששכיחות ה-ESRD המשנית לסוכרת (ESRD-DM) עלתה בין השנים 1990-1996, היא פחתה באופן מובהק סטטיסטית בין השנים 1997-2002 בקרב אנשים מתחת לגיל 65 שנים (P < .01), בקרב נשים (P < .05), ובקרב אנשים ממוצא לבן (P < .01), כך עולה מאנליזת מידע שהתקבל ב-United States Renal Data System וב-National Health Interview Survey.
ירידות אלה לא נמצאו בקרב אנשים ממוצא שחור, גברים, היספאנים, או אנשים בגילאי 65-74 שנים. כמו כן דווח על עליה בשכיחות בקרב אנשים מעל גיל 75 שנים (P < .05).
אסטרטגיות התערבות חדשות עשויות לסייע בהקטנת השוני בין המינים ובין אנשים ממוצא שונה, אך הפחתת השכיחות בקרב אנשים מבוגרים יותר הינה משימה קשה שכן תוחלת חייהם שח חולים סוכרתיים עולה ו-ESRD מופיעה לרוב כ-15-20 שנים לאחר הופעת הסוכרת.
יתר על כן, שכיחות מקרי ה-ESRD צפויה לעלות עם העליה בשכיחות הסוכרת באוכלוסיה המזדקנת. אפילו מגמות הירידה עליהן מדווח עלולות להתהפך במידה ואנשים צעירים יותר יחלו לפתח סוכרת או לחיות עם המחלה לתקופות זמן ארוכות יותר, דבר שיגדיל את הסיכון להופעת ESRD.
ה-CDC תומך כלכלית בתוכניות להעלאת המודעות בנוגע לחשיבות הבקרה על מצב הסוכרת והימנעות מהופעת סיבוכיה; בזיהוי גורמי סיכון ל-ESRD-DM; בבדיקות לזיהוי מחלת כליה בקרב אנשים המצויים בסיכון; ובמתן טיפולים למניעת או האטת הופעת כשל כבדי.
על-פי ה-CDC, המשך מתן התערבויות להפחתת שכיחות הופעת גורמי הסיכון ולשיפור הטיפול בקרב אנשים הסובלים מסוכרת דרושים בכדי לשמור על מגמת הירידה בשכיחות ולשפר אותה.
בשנת 2003 הקים ה-WHO רשת מעבדות לזיהוי חצבת ואדמת (LabNet) כחלק מאסטרטגית מעקב עולמית שמטרתה הפחתת התמותה והעלמת מחלות אלה.
הרשת תוכננה לספק אימות מעבדתי במקרים של חצבת ואדמת במהלך התפרצויות; לספק איפיון גנטי של זני הוירוס בכדי למפות את פיזורם האזורי הבסיסי ולזהות את דרכי המעבר שלהם; ולעקוב אחר הצלחת תוכניות החיסון ותוכניות המניעה תוך שימוש במידע אפידמיולוגי.
עד כה, יותר מ-190 מעבדות צוידו ואומנו לביצוע בדיקות IgM enzyme-linked immunoassays, ומספר דגימות הסרום שנבקו לזיהוי חצבת בשנת 2004 עלה בשיעור של 32% בהשוואה לשנת 2003.
בנוסף, מדינות רבות הרחיבו את המעקב המעבדתי שיכלול גם בדיקות של מחלות אנדמיות עם מאפיינים קליניים דומים או דרישות בדיקה דומות. תוכנית ה-LabNet כוללת גם הכשרה בנומנקלטורה ובפרוטוקולים לתיאור מאפיינים גנטיים ויראלים. שיתוף במידע מעקב וירולוגי סייע בזיהוי 23 גנוטיפי חצבת ו-10 גנוטיפי אדמת ודפוסי פיזורם העולמי מתגלים כיום.
על-פי מידע העולה מסקר ה-National Health Interview Survey שנערך בקרב הורים בשנת 2003, שכיחות האיבחון לאורך החיים של תסמונת הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) או קשיי למידה (LD) בילדים בגילאי 5-17 שנים כפולה בבנים בהשוואה לבנות (15.6% לעומת 7.8%).
בנוסף לכך, בבנים נמצאה סבירות גדולה יותר לאבחון LD בהשוואה לבנות (עם ADHD, כ-4.9% לעומת 2.4%; וללא ADHD, כ-5.3% לעומת 3.8%), וסבירות משולשת לאבחון ב-ADHD בלבד (5.4% לעומת 1.6%).
על-פי דיווח מה-ArboNet, עד ל-1 בנובמבר, דיווחו 42 מדינות על 2,581 מקרים של זיהומי וירוס הנילוס המערבי בשנת 2005 (גיל ממוצע 51 שנים; 83 מקרי פטירה). בהשוואה לכך, 2,241 מקרים דווחו באותה תקופה במהלך השנה שעברה.
MMWR. 2005;54;1097-1120
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!