מחקרים קודמים מצאו קשר בין אנמיה לבין סיכון מוגבר לתוצאות שליליות בחולים הסובלים מכשל לב (HF), אך מחקר חדש מעיד כי אנמיה הינה בעיקר סמן של מחלה קו-מורבידית ושל חומרת ה-HF ואיננה משפיעה באופן סיבתי על קבלת תוצאה שלילית.

החוקרים כותבים כי למרות שאנמיה היא חזאי בלתי-תלוי של אשפוז חוזר בבית החולים בחולי HF, הקשר הפרוגנוסטי שלה לעליה בשיעורי התמותה מוסבר ברובו על-ידי חומרת המחלה.

הממצאים מבוססים על אנליזת רשומות רפואיות של 50,405 חולים שנרשמו לפרויקט ה-Medicare & Medicaid Services’ National Heart Care Project. הנבדקים אושפזו ביחידה לטיפול חרום עם אבלנה של HF בעת השחרור בין השנים 1998-2001.

באנליזה בלתי-מותאמת, נראה כי אנמיה קשורה לעליה בשיעורי האשפוזים החוזרים והתמותה במהלך שנה בקרב חולי HF. אולם לאחר התאמה להימצאות מצבים קו-מורבידיים ולגורמים רפואיים אחרים, הוחלש מאוד הקשר לשיעור התמותה ואבד את מובהקותו הסטטיסטית. הדבר נמצא נכון גם בקרב נבדקים שסבלו מאנמיה בדרגה החמורה ביותר.

בניגוד לכך, הקשר המובהק בין אנמיה ואשפוז חוזר הקשור ל-HF נשמר גם באנליזה מרובת המשתנים. בהשוואה לערכי המטוקריט של מעל 40%-44%, ערך שאיננו גבוה מ-24% העלה את הסיכון לאשפוז חוזר הקשור ל-HF בשיעור של 21%.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים שאנמיה מהווה בעיקר סמן של עליה בסיכון לתמותה, ולא מתווכת בקשר, בקרב חולים מבוגרים יותר הסובלים מ-HF. הם מוסיפים כי על מחקרים נוספים המחפשים אחר סמני HF פרוגנוסטיים להתחשב בהימצאותן של מגוון מחלות קו-מורבידיות.  

לידיעה במדסקייפ

Arch Intern Med 2005;165:2237-2244.

<!–

–>