הערת המערכת: הסקירה שלהלן, למרות שאינה חדשה במיוחד, מובאת בגלל העניין הגדל והולך בציבור בנושא של תרפיית אור וצבע. המאמר נשלח אלינו ע”י ד”ר שולמית רונן, מהמובילות והמוכרות בתחום זה בארץ, ואנו מודים לה על כך. נשתדל להציג מאמרים ומחקרים המבוססים על שיטות מדעיות מקובלות בתחום זה בהמשך.

חולים רבים הסובלים ממיגרנה נוטים דווקא להסגר בחדר חשוך ולהמנע מחשיפה לאור בעת התקף, ובחלקם עלולה חשיפה לאור אפילו לעורר התקף. עם זאת, מחקר שנערך בחולים הסובלים ממיגרנות ובחן את השימוש בתרפית אור מעיד על ירידה ניכרת בתדירות ההתקפים בעקבות הטיפול.

הטיפול במיגרנות באמצעות החל בשנות ה-80 המאוחרות, אז נתגלה כי טיפול באור מהבהב במהירות של עד 30 מחזורים בשניה במהלך 15 דקות מאפשר הפחתה משמעותית בתדירות התקפי המיגרנה בחולים. בחלק מהחולים התאפשרה גם מניעה באמצעות טיפול שניתן עם הופעת הכאב.

טיפול מניעתי במיגרנות דרוש מאוד, משום שהטיפולים התרופתיים אינם יעילים מאוד, כרוכים בתופעות לוואי ועלותם גבוהה. כמו כן בחלק מהחולים לא ניתן להתשמש בתרופות (בשל הריון, למשל), או שהם אינם יכולים לסבול את תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי.

בשנת 1999 נערך סקר בקרב חולים הסובלים ממיגרנות שנעזרו בתרפיה באור, בכדי לקבוע את יעילות הטיפול, מיהם החולים שבהם מתקבלת התועלת המירבית ומהם הסימפטומים המטופלים בהצלחה בעקבותיו. בסקר השתתפו 55 חולים (48 נשים ו-7 גברים) מעל גיל 18 שנים.

הנבדקים התבקשו להשתמש בתרפית האור במהלך 15 דקות ביום לפחות לאורך תקופה של 30 ימים, לכל הפחות. המכשיר מהבהב בתדירות של 30Hz וכל מחזור מורכב מ-1/60second שבמהלכה עין ימין מוארת ועין שמאל מוחשכת ומ-1/60second שבה עין שמאל מוארת ועין ימין מוחשכת. האור הינו מונוכרומטי אדום ושיא אורך הגל הינו 654nm. תוצאות הסקר מעידות כי הרוב המוחלט של החולים לא שינה את הפרמטרים והשתמש במכשיר המתוכנת בפרמטרים אלה.

בסקר נשאלו החולים אודות סוג הכאב ממנו סבלו, אודות מיקומו, אודות תחושת פעימה או כאב קבוע, אודות השפעת אימון גופני על הכאב, אודות סימני אזהרה המופיעים לפני ההתקף, אודות רגישות לאור או לקול במהלך התקף, ואודות בחילות או הקאות המופיעות במהלך התקף. נשים נשאלו אודות הקשר בין מועד ההתקף למחזור החודשי.

החלק השני בסקר תישאל בנוגע לשימוש במכשיר, בעיקר בכדי להעריך את הענות המטופלים. החלק השלישי בסקר בחן האם הופיעו שינויים בתדירות ההתקפים במהלך 6 שבועות של טיפול.

44% מהנבדקים דיווחו על ירידה כלשהי או על ירידה גדולה בתדירות ההתקפים. מבחינה זו לא נמצא הבדל בין נשים לגברים. הסימפטום היחיד שנמצא משפיע על הצלחת הטיפול היה הימצאות או העדר אאורה או סימנים מזהירים אחרים לפני התקף המיגרנה. בחולים שאופינו באאורה או סימנים מקדימים להתקף נרשמו אחוזי הצלחה של 53% בהפחתת תדירות ההתקפים בעקבות הטיפול.

הטיפול יכול לשמש גם לשיכוך כאשר מתחיל כאב הראש ולא רק כטיפול מניעתי. שימוש זה נמצא יעיל במספר קטן יותר של חולים, בהשוואה לאלו שבהם נתקבל טיפול מניעתי מוצלח.

מגבלות המחקר כוללות את העדרם של איבחון או בדיקה רפואית של החולים על-ידי רופא במסגרת הסקר, את העדר הסמיות והעדרה של קבוצת ביקורת בסקר ואת גודל המדגם הקטן יחסית. אולם, שיעור ההצלחה נשמר קבוע למדי במהלך שנה לאחר הסקר, דבר המגדיל את אמינות הממצאים. חשוב לציין כי מחקר מלא וקפדני יותר דרוש בכדי לאשר את התוצאות. עם זאת, לאור היעילות המוגבלת של הטיפולים התרופתיים ותופעות הלוואי שלהם, יש לשקול את התרפיה באור כטיפול מניעתי אפשרי במיגרנות.