סקירה – NSAIDS והחלמת שברים/ד”ר גל דובנוב, ד”ר נעמה קונסטנטיני – עורכי מדור רפואת ספורט


Wheeler P, Batt ME. Do non-steroidal anti-inflammatory drugs adversely affect stress fracture healing? A short review. Br J Sports Med 2005;39:6569.

לאור החששות הגוברים לאחרונה באשר לשימוש בתרופות ממשפחת NSAIDS בהיבט הקרדיווסקולרי, הרינו מציגים פן שלילי אפשרי נוסף- האפשרות כי שימוש בנוגדי דלקת אלו מפריע לתהליך ריפוי שברי מאמץ.

מבוא

תרופות ממשפחת NSAIDS הינן משככי כאבים ונוגדי דלקת נפוצים מאוד בשימוש ואף לעתים מומלצים במקרים של שברי מאמץ. עם זאת, מכיוון שתרופות אלו מעכבות ייצור פרוסטגלנדינים, אשר מוכרים כבעלי תפקיד בתהליך הדלקתי המלווה את ריפוי השבר, עלה חשש כי התרופות יעכבו את ההחלמה. אכן, עיכוב שכזה הוכח בחיות ניסוי. מנגנון החלמת השבר דורש התמיינות של תאי מזנכימה לכונדרוציטים ואוסטאובלסטים, תהליך אשר בו לפרוסטגלנדין E2 תפקיד מרכזי. ממחקרים משנות השבעים והשמונים עלה לראשונה כי NSAIDS עלולים לעכב החלמת שברים; רק לאחרונה עלה נושא זה שוב לכותרות, ומטרת מחקר זה הינה לבחון את העדויות המדעיות.

שיטות

            נערך חיפוש במאגרי המידע האלקטרוניים של מאמרים אשר כללו מלים כגון שבר, מאמץ, NSAIDS, איבופרופן, אינדומתצין, COX, החלמה, וכדומה. לא נמצאו מחקרים אשר עסקו בשברי מאמץ באופן ספציפי, לכן הורחב הדיון לגבי שברים באופן כללי, והמסקנות הוסקו בהתאם..

תוצאות

            נמצאו 5 מחקרים אשר נערכו בקרב חיות ו-12 מחקרים בבני אדם, בהם נבחן הקשר בין NSAIDS לבין החלמת העצם; הדבר מעיד על מיעוט מחקרים בנושא, ולכן קושי בהסקת מסקנות מובהקות. קושי נוסף הוא בשימוש של NSAIDS שונים וסוגים שונים של שברים בעבודות אלו.

מחקרים בחיות – ממחקרים אלו נמצא כי איבופרופן, אינדומתצין ואספירין מעכבים כולם הלמת שבר. אינדומתצין מעכב החלמת שברים בכל המינונים; אספירין עיכב רק ברמות הקרובות לטוקסיות. העיכוב נובע מאיחור בייצור הקאלוס, אשר הפיך לאחר הפסקת אינדומתצין אך אינו הפיך לאחר מתן איבופרופן.

מחקרים בבני אדם רוב המחקרים היו רטרוספקטיביים, בעוד שניים היו פרוספקטיביים. מגוון השברים היה רחב, ורובם טראומטיים במגוון של עצמות. בכל המחקרים הרטרוספקטיביים נמצא כי NSAIDS קשורים עם איחור בהחלמה או שכיחות מוגברת של חוסר איחוי (non-union). מתוך המחקרים הפרוספקטיביים, בראשון לא נמצאה השפעה של NSAIDS על החלמת שבר מסוג Colles, אך בשני נמצא כי אינדומתצין הגביר שכיחות חוסר איחוי בעצמות ארוכות. במספר מחקרים בהם נבדקה השפעת NSAIDS על החלמת ניתוחי עמוד השדרה, נמצא כי קטורולאק תוך-שרירי (“Topadol“, משמש בעיקר לשיכוך כאבים לאחר ניתוחים) הגביר פי 5 את הסיכון לחוסר איחוי, בעוד השימוש ברופקוקסיב (“Vioxx“) לא הגביר סיכון זה.

מאמרי סקירה מאמרי סקירה בנושא (אשר כמובן ניזונים מאותם מחקרים מקוריים, ג.ד.) מציגים מסקנות דומות: NSAIDS מעכבים החלמת שברים בחיות, אך לא וודאי כי כל הדבר גם באדם. מאמר סקירה משנת 2002 מציע להמנע משימוש בתרופות NSAIDS לאחר שברי מאמץ, ולהמשיך לחקור את הנושא.

 
מסקנות

NSAIDS פועלים על ידי עיכוב יצירת פרוסטגלנדינים, אשר הינם בעלי תפקיד בהחלמת השבר. העיכוב הודגם בחיות ניסוי, ולא ברור אם אכן מתרחש גם באדם. יתכן והדבר נובע מחוסר מחקרים באיכות מספקת. עם זאת, ריבוי המחקרים בנושא שברים בבני אדם, והשימוש הנפוץ בתרופות אלו, צפוי היה לחשוף השפעה אפשרית. הגיעה העת למחקר כפול סמיות בנושא זה, הן לגבי NSAIDS באופן כללי, והן לגבי מעכבי COX-2.

דבר העורכים

            תהליכי הדלקת בגוף מתקיימים כל העת. לחלקם תתכן השפעה שלילית, כמו במצבי אלרגיה או מחלות אוטואימוניות; בשנים האחרונות נמצא גם קשר עם מחלות לב, השמנה וסוכרת [1,2]. לעתים הדלקת יוצרת השפעה חיובית והכרחית, כמו במצבי החלמת רקמות. בנושא החלמת העצם, כפי שמעיד מאמר סקירה זה, יש מקום רב למחקר בתחום. ניתן בהחלט “להרים את הכפפה” ולבחון את הנושא בקרב חיילי צה”ל, ספורטאי ישראל או חולים עם שברים כלשהם.

1.      Dubnov G, Berry EM. Polyunsaturated fatty acids, insulin resistance, and atherosclerosis: is inflammation the connecting link? Metabol Synd Related Disord 2004;2:124-8.
2.      Hansson GK. Inflammation, atherosclerosis, and coronary artery disease. N Engl J Med 2005;352:1685-95.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה