ממצאיה של סקירה מערכתית שפורסמו לאחרונה מעידים כי ערכה של בדיקת funduscopy שגרתית איננו רב בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם.

מטרת הסקירה המערכתית היתה לבחון את הערך המוסף של בדיקת funduscopy בטיפול השגרתי בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם. בסקירה נכללו מחקרים שנערכו בנבדקים מגיל 19 שנים ומעלה הסובלים ממחלת רשתית המלווה ביתר לחץ-דם.

החוקרים בדקו מחקרים שבדקו את מצב מחלת הרשתית והיו סמויים מבחינת לחץ הדם וגורמי הסיכון הקרדיווסקולרים. מחקרים שהתבססו על הסכמה בין מומחים נכללו רק כשבוצעה הערכה על-ידי שני צופים לפחות.

המחקרים שבחנו את מצב מחלת הרשתית ואת הנזק לאיבר בשל יתר לחץ הדם נערכו בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם. הקשר בין מחלת הרשתית והסיכון הקרדיווסקולרי הוערך בנבדקים בעלי לחץ דם תקין ובנבדקים הסובלים מיתר לחץ דם ללא סוכרת.

יכולת הערכת שינויים מיקרו-ווסקולרים ברשתית הוגבלה בשל שונות גדולה בין הבודקים. ערכי החיזוי החיוביים והשליליים לקשר בין מחלת רשתית המלווה בעליה בלחץ היו נמוכים (47%-72% ו-32%-67%, בהתאמה).

הקשר בין הופעת שינויים מיקרו-ווסקולריים ברשתית לבין הסיכון הקרדיווסקולרי לא היה עקבי, פרט לקשר בין מחלת רשתית ושבץ. אולם, הסיכון המוגבר להתרחשות שבץ הופיע גם בנבדקים בעלי ערכי לחץ דם תקין הסובלים ממחלת רשתית. המחקרים לא הותאמו לסמנים אחרים של נזק לאיבר בשל יתר לחץ-דם.

החוקרים מסיקים כי לא ניתן לקבוע שלבדיקת funduscopy שגרתית ערך מוסף בטיפול בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם.

BMJ. 2005 Jul 9;331(7508):73.