מחקר חדש שפורסם ב- New England Journal of Medicine, מקדם את ההבנה של הסיכון למוות פתאומי אחרי אוטם לב (MI). לדברי החוקרים, הסיכון למוות פיתאומי עולה אחרי אירוע של MI, שמביא לתפקוד סיסטולי מופחת של חדר שמאל. הסיכון גבוה במיוחד בשעות שאחרי ה- MI והוא פוחת לאחר מכן. הסיכון מושפע בעיקר ממידת הנזק לשריר הלב, איסכמיה חוזרת, הפרעות אלקטרוליטריות ומגורמים נוספים.

במחקר השתתפו 14,609 מטופלים, עם תפקוד לקוי של חדר שמאל, אי ספיקת לב או שניהם, שעברו MI. כל החולים טופלו במעכבים של מערכת הרנין-אנגיוטנסין, ורובם טופלו בחוסמי בטא ובאספירין.

נמצא כי 1,067 מהחולים עברו אירוע נוסף, זמן ממוצע של 180 יום אחרי ה- MI. מבין חולים אלו, 903 מתו מוות פתאומי ו- 164 עברו דום לב והחייאה. הסיכון הגבוה ביותר לאירוע שכזה היה ב- 30 הימים שאחרי האוטם והוא פחת מדי חודש במשך השנתיים שאחרי. מבין כל אירועי המוות הפתאומי, 19% קרו במהלך 30 הימים שאחרי ה- MI.

החולים שהיו בסיכון הגבוה ביותר לאירוע של מוות פתאומי, היו חולים עם מקטע פליטה חדר שמאל (LVEF) של מתחת ל- 30%. כל ירידה של 5 נקודות אחוז ב- LVEF, היתה קשורה בעלייה של 21% בסיכון לאירוע של מוות פתאומי, ב- 30 הימים הראשונים שאחרי ה- MI.

החוקרים כותבים, כי בעקבות הסיכון המוגבר לאירועים של מוות פתאומי בחודש שאחרי ה- MI, בחולים עם תפקוד ירוד של חדר שמאל, ייתכן ויש צורך ביישום מוקדם יותר של אסטרטגיות למניעה של מוות פתאומי, בחולים אלו.

N Engl J Med. 2005;352:2581-2588, 2638-2640

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר