אין אנחנו בקיאים עדיין בכל רזי האטיולוגיה של מחלות דלקתיות של המעי כמחלת קרון וקוליטיס כיבית. ואם זאת מספר גורמי סיכון אכן ידועים לנו. סקרים אפידימיולוגיים מראים  כי מחלות אלה משפחתיות. אלמנט גנטי אחת התגלה, והוא הגן   NOD2/ CARD15 המהווה גורם סיכון  למחלת קרון. מאידך, תעלומות המחלה עדיין רבות. לדוגמא: – טרם נמצא הסבר לשכיחות שונה בין האזורים הגאוגרפיים השונים, וטרם נמצא הסבר לעלייה במספר המקרים החדשים במאה השנים האחרונות.

לפני כ 15 שנה התפרסם מאמר שהראה כי כריתת התוספתן appendectomy – מגן  נגד הופעת  מחלת קוליטיס כיבית. במילים אחרות, הסרת תוספתן באדם מקטין את  הסיכון להתפתחות מחלת קוליטיס. מחקרים שביקשו להתחקות אחר ממצא תמוה זה, הגיעו למסקנות דומות. ההסבר לא ידוע.

כן יש עדויות כי אירועים כדוגמת גסטרואנטריטיס וזיהומים אחרים המתרחשים בתחילת החיים אכן מהווים גורמי סיכון להופעת מחלות דלקתיות של המעי מאוחר יותר בחיים והוא הדין לגבי המחלות הוירליות אותן אנחנו מגדירים כמחלות ילדות, דוגמת חצבת וחיסונים שונים. אם כן הדבר, טענו החוקרים בעבודה לפנינו, יש מקום לחפש באופן שיטתי גורמים סביבתיים פוטנציאליים המגבירים את הסיכון לחלות במחלות דלקתיות במעי.

החוקרים, התמקדו בצפון צרפת. הם סקרו תרשים של כל  חולי המחלות הדלקתיות של המעי IBD –  בחלק זה של צרפת ומאלה בחרו בחולי IBD שטרם הגיעו לגיל 17 שנה.

כקבוצת ביקורת שתתאים מבחינת גיל ומין נבחרו אנשים באקראי.

הסקר בוצע במיומנות רבה. החולים והוריהם רואיינו בביתם.

מטרת הסקר לא הייתה ידועה לסוקרים, דבר שמנע  מושפעות ממטרת המחקר. השאלות התייחסו לתקופה שנפרשה מתקופת ההיריון ועד לרגע אבחנת המחלה הדלקתית במעי.

בצרפת, יש להוסיף, לפי חוק בריאות הציבור, חובה להחזיק “פנקס טיפת חלב” אחיד עד סוף תקופת הבגרות בפנקס זה נכללים פרטים על תקופת ההיריון, הלידה, נתוני הגדילה הפיזית של הילד, חסונים וזיהומים. מסמך זה, המכונה פנקס בריאות או “carnet de santé” היה לעזר רב.         

השאלון כלל כ 140 שאלות בששה תחומים:-

1. תולדות משפחה כלל מידע על מחלות דלקתיות במעי

2. מחלות האם בתקופת ההריון, גיל התינוק בלידה ( דהיינו  gestational age) ומחלות

    התינוק בחודש הראשון לחייו.   

3. שאלות  שעסקו בתזונת התינוק בחודשים הראשונים לחייו, בעיקר האם התינוק ינק

    ולכמה זמן ? וכן האם נחשף לעישון בסביבתו.

4. מחלות זיהומיות של ילדות חצבת, אדמת, חזרת הפטיטיס וכן הלאה. מחלות אלרגיות,

    דוגמת אסתמה ודרמטיטיס אטופית חיסונים וניתוחים כריתת תוספתן, פוליפים   

    ושקדיים.

5. סניטציה בבית, כולל האם קיים חדר אמבטיה, מים חמים וביוב, גודל הדירה או הבית

    וחיות מחמד בבית.

6. המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה.  

ועכשיו לממצאי החוקרים:

נסקרו 282 חולים. מהם 222 סבלו ממחלת קרון ו 60 מקוליטיס כיבית.

הגיל הממוצע  בו אובחנו המקרים היה 14 שנה. החלוקה לפי מין הייתה :-  מחלת קרון, 54% זכרים ו  46% נקבות. 

בקוליטיס כיבית מספר הנשים היה גבוה יותר.  נזכיר כאן כי קבוצת החולים וקבוצת הביקורת היו שוות מהבחינה החינוכית והכלכלית.  

עיבוד התוצאות:-

נפתח במחלת קרון.

מכל גורמי הסיכון, הגורם המובהק יותר מבחינה סטטיסטית היה תולדות המשפחה. כאשר נמצא חולה דלקת מעיים –  IBD–  במשפחה, גדל הסיכון לחולה נוסף. גורם סיכון בלתי צפוי הנקה, כלומר החוקרים גילו כי הנקה מגבירה את הסיכון  לפתח  מחלת קרון.

[הערת העורך: ממצא זה תמוה ואינו תואם ממצאי מחקרים קודמים בנידון. נתייחס לממצא זה בתום הכתבה.]

תפריט התינוק – מאכלי קמח, בשר או ירקות לא השפיעו על הופעת  מחלת קרון. גורמי

סיכון נוספים למחלת קרון היו דרמטיטיס אטופית בתינוק וחיסוןBCG נגד שחפת.

מנגד, העדפת שתית מי ברז מצמצמת את הסיכון לפתח מחלת קרון, במילים אחרות שתיית מי ברז, במקום משקאות אחרים, הגנה נגד הופעת מחלת קרון. 

ומה עם קוליטיס כיבית ?

גורם סיכון מובהק, הוא תולדות המשפחה. כאשר נמצא מקרה נוסף של IBD במשפחה, עלה

הסיכון לפתח מחלה זו. גורמים נוספים היו מחלת האם בעת ההיריון ושיתוף של חדר

שינה, כלומר החולה לא ישן  לבד בחדר שינה בשנות ילדותו.

גורם נוסף – חיסון נגד שיתוק ילדים  ונגד אבעבועות שחורות.

ולבסוף, גם כאן כריתת התוספתן מונעת קוליטיס כיבית.

הערת העורך:

כדאי שנקדיש מספר מילים לכל אחד מהממצאים:-

מחלת קרון נפוצה יותר מאשר קוליטיס כיבית זה גם הניסיון שלנו.

הממצא שהנקה גורמת סיכון  למחלת קרון הביך את החוקרים. לא לממצא זה ציפו. מחקרים קודמים הראו כי ההנקהדווקא מגינה מפני התפתחות מחלת קרון. לכן הזהירו החוקרים, לא להסיק מסקנות חפוזות – שההנקה מסוכנת. להנקה  יתרונות רבים, ועל אף הממצאים של מחקר זה, חייבים אנו לעשות מאמץ עליון לעודד את ההנקה.

לגבי התגלית ששתית מי ברז מגנה מפני התפתחות מחלת  קרון   ברור שהיינו רוצים

לראות מחקרים נוספים שיאששו ממצא  זה, אך בינתיים כדאי שנפחית שתייה מרובה של

משקאות ממותקים.

לגבי קוליטיס כיבית החוקרים  דווחו, בין היתר, על השפעת מחלות בהיריון כסיכון

להופעת  המחלה.

באלו מחלות מדובר?  מדובר בטיפולים הורמונליים, לחץ  דם מוגבר, חיסון לאדמת וצירי לידה לפני מועד הלידה המשוער.

לגבי החיסונים שהילדים קבלו החיסון נגד אבעבועות שחורות כבר אינו נהוג בארץ.

העובדה שכריתת התוספתן מגנה  מפני קוליטיס, אוששה במספר מחקרים. המנגנון

של הגנה זו טרם ידוע.  

נראה לי שכדאי לחקור תופעה זו, ייתכן ודרכה נוכל להבין המנגנון האימונולוגי של  קוליטיס כיבית ואולי תמצא גם הדרך להתגונן בפני המחלה.

המאמר הופיע בעיתון GUT מחודש פברואר 2005

Environmental risk factors in paediatric inflammatory bowel disease: a population based case control study., Baron S, Turck D, Leplat C, et al, Gut 2005;54:357-6