במחקר המתפרסם כעת ב-LANCET בחנו החוקרים את הקשר בין סביבה רועשת לבין הפרעות קוגנטיביות ואחרות בקרב ילדים . מסקנתם היא, כצפוי, יש לאמר, שסביבה רועשת (שדות תעופה בקירבה, כבישים סואנים) למקום המגורים ולבית הספר, פוגעת בהתפתחות הקוגנטיבית.

החוקרים מציינים בהקדמה שעד כה בוצעו מחקרים שבחנו את השפעת הסביבה, ובעיקר זיהום האוויר, אך אין עדיין מידע רב על השפעת הרעש על בריאות ויכולות קוגנטיביות.

המחקר כלל קרוב ל-3,000 ילדים בגילאים 9-10 שלמדו בבתי ספר קרובים לשדות תעופה באנגליה, הולנד, ספרד. המשתתפים נבחרו בהתאם להערכת החשיפה לרעש ע”פ מפות רעש. בוצעה הערכה קוגנטיבית ובריאותית בעזרת שאלונים שמולאו בבתי הספר. נאספו גם נתוני רקע על הילדים כולל מידע סוציו-אקונומי, תחלואה קודמת ועוד.

המימצאים הראו כי קיים קשר ליניארי מובהק סטטיסטי בין עוצמת החשיפה לרעש לבין מידת הפרעות בקריאה, הפרעות זכרון, ומופרעות. הקשר נותר גם לאחר ביצוע התאמות למשתנים האחרים.

עם זאת, לא נמצא קשר בין רעש מטוסים או תנועת מכוניות לבין רמת בריאות ע”פ דיווח עצמי, ולרמת בריאות נפשית.

החוקרים מסכמים ומסיקים שאיזורים עם רעש כרוני אכן פוגעים בהתפתחות הקוגנטיבית, בעיקר ביכולות הקריאה של הילדים, ושהם אינם מהווים סביבה בריאותית מתאימה. 

The Lancet 2005, 365, 1942-1949