על-פי תוצאותיו של מחקר חדש שפורסמו לאחרונה, קרצינומה של תאי האפיתל בצינורות השד (ductal carcinoma in situ או DCIS) בעלת דירוג נמוך מתפתחת לסרטן שד פולשני (IBC) בכ-40% מהנשים במידה והיא איננה מטופלת, עם סיכון התפשטות במהלך יותר מ-40 שנים. המחקר, שכלל מעקב בן 4 עשורים אחר נשים שנתגלתה בהם DICS מדירוג נמוך והטיפול שניתן להן היה נטילת ביופסיה בלבד בין השנים 1950-1968, חושף את טבעו של סרטן שד מסוג זה, שאיננו מוכר היטב, ותומך בביצוע הסרה ניתוחית של הגידול.

בעשורים שקדמו לביצוע הסריקות הממוגרפיות, זוהתה ה-DCIS, שהופיעה כגוש בשד, באופן מיקרוסקופי על-פי מאפייניה הדומים לאלו של סרטן פולשני וייצגה רק חלק קטן ממקרי סרטן השד. פגעי DCIS קטנים ובעלי דירוג נמוך לא זוהו ולכן אובחנו כשפירים. במהלך 20-30 השנים שלאחר מכן, כאשר הקריטריונים לאיבחון DCIS הוגדרו מחדש, זוהתה ה-DCIS כספקטרום של מחלות המשנות באופן ניכר בדירוגן ובהיקפן.

אולם, לא תמיד ניתנה הערכה נכונה להבדלים חשובים במהלך הקליני של מחלה מדירוג נמוך ושל מחלה מדירוג גבוה. בנוסף לכך, ההבדל בין DCIS מדירוג נמוך ובין atypical ductal hyperplasia (או ADH), בעלות הדימיון ההיסטולוגי, הינו קריטי משום שפגעי ה-ADH מעלים סיכון קטן בלבד לממאירות הקיימת בשני השדיים בלבד ולא סיכון אזורי. עם הופעתן של בדיקות הממוגרפיה, התאפשר זיהוי מוקדם יותר של DCIS וכיום ידוע כי מדובר בתת-מערכת של סרטני שד הגדולה ביותר. הבנת מאפייניה של DCIS מדירוג נמוך עשויה לספק תובנות אודות אסטרטגיות טיפול עכשוויות ועתידיות אפשריות במחלה.

החוקרים ביצעו מעקב אחר 28 נשים שטופלו באמצעות נטילת ביופסיה בלבד בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים, בשל תופעה שזוהתה בזמנו כפגעים שפירים. אולם, מאוחר יותר הוכרו כפגעי DCIS קטנים בבדיקות עוקבות שנערכו בשנות ה-70 כאשר DCIS ו-ADH הוגדרו טוב יותר. תוצאות המעקב בנבדקות אלה פורסמו בעבר בשנת 1982 ובשנת 1995.

המחקר מראה כי DCIS מדירוג נמוך מתפתח בהדרגה ל-IBC באותו השד, כאשר הסיכון הגדול ביותר להופעת IBC קיים ב-15 השנים הראשונות לאחר האיבחון. 46 שנים לאחר נטילת דגימות הביופסיה, התפתח IBC בקרב 11 מתוך 28 מהנשים. כל מקרי ה-IBC נמצאו באותו שד ובאותו רביע של אתר לקיחת ביופסית ה-DCIS המקורית. 8 מקרים אובחנו בתוך 12 שנים מעת נטילת הביופסיה. 3 מקרים אובחנו בתוך 23-42 שנים לאחר נטילת הביופסיה. ב-5 מתוך 11 הנשים הופיעה מחלה גרורתית עד ל-29 שנים לאחר נטילת ביופסית ה-DCIS המקורית והן נפטרו בתוך 7 שנים מעת איבחון ה-IBC.

החוקרים מסכמים כי אפילו DCIS מדירוג נמוך, הנותרת ללא טיפול, מעלה את הסיכון האזורי ועלולה להוביל להופעת קרצינומה פולשנית באותו אתר באותו השד ב-30% מהמקרים בתוך 15 שנים.

לידיעה ב-doc’s guide

.Cancer; Published Online: May 9, 2005 DOI: 10.1002/cncr.21069