תוצאות מחקר שנערך באמצעות אולטרא-סאונד מעידות כי מנח occiput posterior של העובר בעת הלידה סביר יותר בקרב נשים המקבלות שיכוך כאבים אפידורלי במהלך הצירים. הממצא עשוי להסביר את השיעור הגבוה יותר של ניתוחים קיסריים הקשור למתן אפידורל.

בעבר הועלתה תיאוריה הגורסת כי נשים שבהם מופיע מנח occiput posterior של הילוד סובלות מצירי לידה עזים יותר, דבר המוביל אותן לבקש שיכוך כאבים אפידורלי. אולם, במחקר הנוכחי, מוצאים החוקרים כי למעשה סביר יותר שהאפידורל ניתן לפני שהעובר זז למנח זה.

החוקרים בדקו 1562 נשים שילדו תינוק חי במהלך הצירים והלידה.

בדיקות אולטרא-סאונד בוצעו כאשר הנשים הגיעו למחלקת יולדות, בעת מתן האפידורל או 4 שעות לאחר הבדיקה הראשונה, וקרוב למועד השגת פתיחה מלאה לפני הלידה. 92% מהנבדקות קיבלו שיכוך כאבים אפידורלי. הבקשה לקבלת אפידורל לא נמצאה קשורה למנח העובר בשלבי הלידה המוקדמים או לעוצמתם של צירי הלידה.

שינויים במנח העובר היו שכיחים במהלך צירי הלידה, והמנח ההתחלתי של העובר לא היווה חזאי חזק של המנח בעת הלידה. בבדיקה הראשונית כ-49% מהעוברים נמצאו במנח occiput transverse, כ-27% מהם נמצאו במנח occiput anterior, וכ-24% מהם נמצאו במנח occiput posterior. השיעורים המתאים בעת הלידה היו 8%, 12% ו-80%.

בעת הלידה עוברים נמצאו במנח occiput posterior בקרב 12.9% מהנבדקות שקיבלו אפידורל וב-3.3% מהנבדקות שלא קיבלו אפידורל. אולם, מתן שיכוך כאבים אפידורלי לא נמצא קור למנח עוברי מסוג occiput transverse.

שיעור הניתוחים הקיסריים נקשר בחוזקה למנח העובר (כ-6.3% ב-occiput anterior, כ-65% ב-occiput posterior, וכ-74% ב-occiput transverse). אולם, שיעורן של לידות מכשירים וגינליות לא השתנה בשל מנח העובר.

לידיעה במדסקייפ

Obstet Gynecol 2005;105.