הרפואה בראי ההיסטוריה, גאלינוס: רודן הרפואה, jc 436, חינם לכולם!

Galenus

גאלינוס  נולד בשנת 130 לספירה הנוכחית, בעיר פרגמוס,  היום בטורקיה, ונפטר בשנת  200.  הוא חי, כשש מאות שנה לאחר היפוקרטס ואלף שנה לפני הרמב”ם. עד עצם היום הזה ניתן לראות בעיר פרגמוס שאריות התיאטרון. הטמפל ( temple)  הנהדר שעמד שם, פורק על ידי ארכיאולוגים גרמנים במאה ה 19 והועבר לברלין. שם הרכיבו אותו בחזרה והוא שוכן במוזיאון פרגמון [Pergamon ] עד עצם היום הזה.

אביו של גאלינוס  היה אדריכל מוכשר ואמיד.  גאלינוס מתאר את אביו כ”אדם אדיב, אוהב צדק ונדיב”. לגבי אמו הוא ממשיך “היא היתה מרת נפש; נהגה לנשוך את השפחות ולא פסקה לגעור באבי”. ומכאן מסיק ההיסטוריון  הרפואי  Guthrie את המסקנה כי גאלינוס רכש את חכמתו מאביו ואילו  אופיו התוקפני בא לו מאמו. 

אביו של גאלינוס, מתוך אמונה שבנו מיועד לרפואה, דאג לתת לו חינוך טוב. פילוסופיה למד גאלינוס בפרגמוס ורפואה באלכסנדריה. לאחר סיום הלימודים יצא גאלינוס לסיורים ביוון, באיטליה ובארץ הקודש ונראה שבמסעותיו אלה צבר ניסיון רפואי. בשובו לפרגמוס בגיל 28, התמנה גאלינוס לכירורג בבית  ספר לגלדיאטורים, בו רכש  ניסיון רב בטיפול בפציעות ובשברים. כעבור ארבע שנים היגר לרומא בה הוא טיפל בחולים בהצלחה רבה, לימד רפואה וערך ניסוים על חיות. הצלחתו עוררה את קנאת עמיתיו ולמספר שנים שב לפרגמוס. אך הקיסר  ,Marcus Aurelius  כשהיה זקוק לרופא,  הכריז: “לנו יש רופא אחד בלבד, ושמו גאלינוס”. גאלינוס נאלץ לחזור לרומא, ושם נשאר עד יום מותו שלושים שנה מאוחר יותר. 

  

גאלינוס כחוקר

פרסומו הרב של גאלינוס בא לו מידיעותיו האנטומיים והפיזיולוגיים שהשיג בניתוחי  בעלי חיים,  בעיקר קופים וחזירים, בשל האיסור באותה תקופה לנתח גופות בני אדם. מקובל לחשוב שגאלינוס הוא אשר ייסד את לימודי האנטומיה והפיזיולוגיה, בטענה שעל הרופא להכיר את מבנה הגוף. גאלינוס הכיר את שרירי הגוף, ידע את מבנה המוח ובכלל זה מספר עצבים קרניליים, [cranial].  גאלינוס הבחין בין עצבים המוליכים גירויים מוטוריים לעצבים המעבירים תחושות. בנוסף הוא גילה שיש מערכת עצבים נפרדת, המערכת האוטונומית. ידיעותיו על מערכת העצבים אם כן היו נרחבות למדי בהתחשב בעובדה שהכל נחקר לפני אלף שמונה מאות שנה. בין יתר ניסויו ביצע גאלינוס נסיוים   כדי לברר מה הן התוצאות של חתך רוחבי בחצי חוט השדרה. 

גאלינוס האמין כי בתהליך הנשימה האדם קולט חומר חיוני לגוף וחומר זה מתערבב בדם בריאות.   יצירת הדם בכבד, כשהמרכיבים אותו הוא המזון  המגיע לכבד מהמעיים דרך וריד השער, ה  Portal vein. 

הערת העורך: אנחנו רואים כי מספר השערותיו של גאלינוס היו נכונות להפליא. העדר מיקרוסקופ מנע מהחוקרים דאז לגלות את נימי הדם, ולכן לא הבינו  כי קיים מחזור הדם.

גאלנוס לימד עוד, ובזה היה הראשון, כי הלב הוא האבר המזרים את הדם לכל חלקי הגוף. עד אז מקובל היה לחשוב כי רק אוויר זורם בעורקים. במוח, הדם מועשר בנשמת האדם. גאלינוס האמין כל עוד האדם חי, העצבים  נשארים חלולים והדם המועשר בנשמת האדם, זורם בעצבים ומעניק להם את הכוח להוליך גירוים מוטוריים ותחושתיים.

 

גאלנוס אם כן האמין כי דם זורם בעורקים ובעצבים גם יחד.  גם הרמב”ם ידע שהדם זורם בעורקים ודיבר על עורקים דופקים ועורקים שאינם דופקים. כלומר הוא הבחין בין עורקים לורידים.  אך גם הרמב”ם  לא תפש כי הדם זורם בכיוון אחד בלבד.

הקונספט של מחזור הדם היה פרי תצפיותיו של William Harvey   שגילה את שסתומי הורידים ברגלים, בתחילת המאה השש עשרי, והסיק מזה שהדם זורם בכוון אחד בלבד. Harvey לא ידע שקיימים כלי דם מיקרוסקופיים -נימים או capillaries– אשר מעבירים דם מהעורקים לורידים. הנימים התגלו רק מספר שנים מאוחר יותר.

במגזין הבא נשמע על גאלינוס כרופא, כסופר ועל השפעתו על לימודי הרפואה בדורות שחיו אחריו. 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה