על-פי תוצאותיו של מחקר רב-מרכזי שפורסמו לאחרונה, נמצא ‘תרמומטר המצוקה’ (DT), שפותח על-ידי החוקרים, יעיל בהשוואה למדדים מורכבים יותר באיתור מצוקה בקרב חולי סרטן.

בהתבסס על עדויות הקובעות שלעיתים קרובות מצוקה פסיכולוגית איננה מוכרת כבעיה למרות שכיחותה בקרב חולי סרטן, ממליצים הקוים המנחים לטיפול לאתר חולים הסובלים ממצוקה, כותבים החוקרים. זיהוי הצורך באמצעים לסריקה מהירה ואיתור מצוקה בקרב חולי סרטן גרם לחוקרים לפתח את ה-DT המכיל סקאלת דרוג. במסגרת הבדיקה מתבקשים החולים לדרג את דרגת המצוקה שהם חשים באמצעות סקאלות הנעות מדרוג 0 (“אין מצוקה”) לדרוג 10 (“מצוקה קיצונית”).

במחקר השתתפו 380 חולים שמצבם הוערך באמצעות ה-DT, באמצעות רשימה סטנדרטית לזיהוי הימצאותן או העדרן של 34 בעיות, באמצעות סקאלת החרדה והדיכאון בבית החולים (HADS) המכילה 14 פריטים, ובאמצעות רשימת סימפטומים מקוצרת  (BSI-18), המכילה 18 פריטים. ב-HADS וב-BSI-18 הושגו ערכי הפחתה לזיהוי מצוקה קלינית משמעותית.

באנליזה של עקומת ה-receiver operating characteristic (או ROC) של דרוגי ה-DT נתקבל שטח המצוי מתחת לעקומה המעיד על דיוק כללי טוב בהשוואה לדרוג ההפחתה של ה-HADS ושל ה-BSI-18 (ערכים של 0.80 ושל 0.78, בהתאמה). אנליזת ROC גם מעידה כי לערך הפחתה של 4 ב-DT רגישות וספציפיות אופימלית, בהשוואה לערכי ההפחתה של ה-HADS ושל ה-BSI-18. בהשוואה לחולים שבהם התקבלו ערכי הפחתה נמוכים מ-4 באמצעות ה-DT, בחולים שבהם התקבלה ערך של 4 ומעלה נמצאה סבירות גבוהה יותר להיות נשים, להימצא במצב תפקודי ירוד יותר, ולדווח על בעיות מעשיות, משפחתיות, רגשיות ופיזיות  (P </= .05).

החוקרים כותבים כי הממצאים מאשרים שמדד ה-DT מוצלח בזיהוי מצוקה וכי דרוג הפחתה של 4 ב-DT העלה ערכי רגישות וספציפיות אופטימליים באוכלוסית חולי הסרטן הכללית בהשוואה לדרוגי ההפחתה במדדים המורכבים יותר. הם מוסיפים כי השימוש בדרוג זה איפשר זיהוי חולים המוטרדים ממגוון בעיות העשויות לשקף מצוקה נפשית.

מגבלות המחקר כוללות העדר יחסי של גיוון בגזע, במוצא האתני, ברמת ההשכלה ובמצב הסוציו-אקונומי של החולים; העדר אימות של דרוג ההפחתה 4 ב-DT במדגם שני של חולים; והעדר יכולת להעלות מסקנות בנוגע ליתרון הקליני הנובע מאיתור המצוקה.

החוקרים מסכמים כי נושא היתרון הקליני באיתור מצוקות בקרב חולי סרטן שנוי במחלוקת וכי נטען שחיפוש אחר מצוקות אינו יכול לאפשר זיהוי יעיל של מורבידיות נפשית שאיננה מטופלת במסגרת מתן שרותי הרפואה האונקולוגית ולכן לא יועיל בשיפור התוצאות בחולים.

לידיעה במדסקייפ

Cancer. 2005;103:1494-1502