‘תרמומטר מצוקה’ מסייע באיתור מצוקות בקרב חולי סרטן (Cancer)

על-פי תוצאותיו של מחקר רב-מרכזי שפורסמו לאחרונה, נמצא ‘תרמומטר המצוקה’ (DT), שפותח על-ידי החוקרים, יעיל בהשוואה למדדים מורכבים יותר באיתור מצוקה בקרב חולי סרטן.

בהתבסס על עדויות הקובעות שלעיתים קרובות מצוקה פסיכולוגית איננה מוכרת כבעיה למרות שכיחותה בקרב חולי סרטן, ממליצים הקוים המנחים לטיפול לאתר חולים הסובלים ממצוקה, כותבים החוקרים. זיהוי הצורך באמצעים לסריקה מהירה ואיתור מצוקה בקרב חולי סרטן גרם לחוקרים לפתח את ה-DT המכיל סקאלת דרוג. במסגרת הבדיקה מתבקשים החולים לדרג את דרגת המצוקה שהם חשים באמצעות סקאלות הנעות מדרוג 0 (“אין מצוקה”) לדרוג 10 (“מצוקה קיצונית”).

במחקר השתתפו 380 חולים שמצבם הוערך באמצעות ה-DT, באמצעות רשימה סטנדרטית לזיהוי הימצאותן או העדרן של 34 בעיות, באמצעות סקאלת החרדה והדיכאון בבית החולים (HADS) המכילה 14 פריטים, ובאמצעות רשימת סימפטומים מקוצרת  (BSI-18), המכילה 18 פריטים. ב-HADS וב-BSI-18 הושגו ערכי הפחתה לזיהוי מצוקה קלינית משמעותית.

באנליזה של עקומת ה-receiver operating characteristic (או ROC) של דרוגי ה-DT נתקבל שטח המצוי מתחת לעקומה המעיד על דיוק כללי טוב בהשוואה לדרוג ההפחתה של ה-HADS ושל ה-BSI-18 (ערכים של 0.80 ושל 0.78, בהתאמה). אנליזת ROC גם מעידה כי לערך הפחתה של 4 ב-DT רגישות וספציפיות אופימלית, בהשוואה לערכי ההפחתה של ה-HADS ושל ה-BSI-18. בהשוואה לחולים שבהם התקבלו ערכי הפחתה נמוכים מ-4 באמצעות ה-DT, בחולים שבהם התקבלה ערך של 4 ומעלה נמצאה סבירות גבוהה יותר להיות נשים, להימצא במצב תפקודי ירוד יותר, ולדווח על בעיות מעשיות, משפחתיות, רגשיות ופיזיות  (P </= .05).

החוקרים כותבים כי הממצאים מאשרים שמדד ה-DT מוצלח בזיהוי מצוקה וכי דרוג הפחתה של 4 ב-DT העלה ערכי רגישות וספציפיות אופטימליים באוכלוסית חולי הסרטן הכללית בהשוואה לדרוגי ההפחתה במדדים המורכבים יותר. הם מוסיפים כי השימוש בדרוג זה איפשר זיהוי חולים המוטרדים ממגוון בעיות העשויות לשקף מצוקה נפשית.

מגבלות המחקר כוללות העדר יחסי של גיוון בגזע, במוצא האתני, ברמת ההשכלה ובמצב הסוציו-אקונומי של החולים; העדר אימות של דרוג ההפחתה 4 ב-DT במדגם שני של חולים; והעדר יכולת להעלות מסקנות בנוגע ליתרון הקליני הנובע מאיתור המצוקה.

החוקרים מסכמים כי נושא היתרון הקליני באיתור מצוקות בקרב חולי סרטן שנוי במחלוקת וכי נטען שחיפוש אחר מצוקות אינו יכול לאפשר זיהוי יעיל של מורבידיות נפשית שאיננה מטופלת במסגרת מתן שרותי הרפואה האונקולוגית ולכן לא יועיל בשיפור התוצאות בחולים.

לידיעה במדסקייפ

Cancer. 2005;103:1494-1502

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן