הדעה הרווחת הינה שסינון-יתר גלומרלרי והפרעות בתיפקוד האפיתליאלי הם מאפיינים מוקדמים של הופעת יתר לחץ-דם ראשוני ועליה בערכי לחץ הדם. מיקרו-אלבומינואריאה הינה סמן של סינון-יתר גלומרולרי ושל הפרעה בתיפקוד האפיתליאלי והיא תוארה בחולים הסובלים מיתר לחץ דם, אך תפקידה כסמן ביולוגי בשלבים הפרה-קליניים של המחלה טרם נחקרו כראוי.

במחקר זה נבדק הקשר בין הפרשת אלבומין בשתן לבין הסיכונים ליתר לחץ-דם ולהופעת עליה בערכי לחץ-הדם בקרב 1499 נבדקים שאינם סובלים מיתר לחץ-דם (58% מהם נשים) ללא סוכרת. במהלך תקופת מעקב ממוצעת בת 2.9 שנים, התפתח יתר לחץ-דם בקרב 230 מהנבדקים (15%) ואילו ב-499 נבדקים (33%) הופיעה התקדמות לקטגורית ערכי לחץ-דם גבוהים יותר.

רגרסיות לוגיסטיות מרובות משתנים שהותאמו לגורמי הסיכון הידועים מראות כי יחס האלבומין-קראטינין בשתן (UACR) מהווה חזאי מובהק סטטיסטית להופעת יתר לחץ-דם (ערך OR מותאם של 1.20, עם 95%CI 1.01-1.44, לעליה בשיעור של סטית תקן אחת ב-log UACR). בהשוואה לנבדקים שהערכים שנתקבלו בם נמצאו ברבעון ערכי ה-UACR התחתון, נמצאו הנבדקים שערכיהם נמצאו ברבעון העליון (מעל 6.66mg/g בגברים; מעל 15.24mg/gבנשים) בסיכון גבוה פי 2 בקירוב להתפתחות יתר לחץ-דם (ערך OR מותאם של 1.93, ערך P=0.006) ובסיכון גבוה פי 1.5 לעליה בערכי לחץ-הדם (ערך OR מותאם של 1.45, ערך P=0.03).

החוקרים מסיקים כי הפרשת אלבומין בשתן חוזה עליה בערכי לחץ-הדם באנשים שאינם סובלים מסוכרת או מיתר לחץ-שם ומהווה תוספת על גורמי הסיכון האחרים, כבר ברמות נמוכות בהרבה מערך הסף הקונבנציונאלי של מיקרו-אלבומינוריאה. UACR מהווה סמן ביולוגי שימושי בזיהוי אנשים המצויים בסבירות גבוהה להתפתחות יתר לחץ-דם.

Circulation. 2005;111:1370-1376