לפי דיווח מכנס ה- ACC 2005 עולה, כי טיפול משולב באמלודיפין (norvasc) ופרינדופריל (prestoril), טוב יותר מטיפול משולב באטנולול (atenolol) ובנדופלומטיאזיד (bendroflumethiazide), בהורדת תמותה כוללת, בחולים עם יתר לחץ דם.

המחקר כלל יותר מ- 19,000 חולים, עם 3 גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים לפחות. החוקרים ביקשו לבדוק, האם משטר חדיש יותר של תרופות ליתר לחץ דם, יעיל יותר ממשטר ישן של תרופות, במניעה ראשונית של מחלת עורקים כליליים בלב. משך הטיפול הממוצע היה 5.5 שנים.

נמצא, כי בהשוואה לטיפול באטנולול ובבנדופלומטיאזיד, הטיפול ששילב אמלודיפין עם פרינדופריל, הוריד בצורה משמעותית את התמותה הכללית, את התמותה הקרדיו-ווסקולרית, את הסיכון לשבץ מוחי (בכ- 25%), את הסיכון לאירועים בעורקים הכליליים (בכ- 15%), ואת הסיכון להתפתחות סכרת חדשה.

כתוצאה מהממצאים שעלו במהלך המחקר, המחקר הופסק בטרם עת. המידע המלא לגבי המחקר יפורסם מאוחר יותר השנה.

לפי מחקר נוסף עליו דווח בכנס עולה, כי טיפול בסטטינים לפני השתלת סטנט קרוטידי, מפחית באופן משמעותי את הסיכון לאירוע מוחי, שקשור בפרוצדורה.

במחקר השתתפו 433 חולים, שעברו השתלת סטנט קרוטידי. כ- 20% מתוכם קיבלו טיפול בסטטינים לפני הפרוצדורה.

רמות הכולסטרול הכללי ורמות הכולסטרול מסוג HDL ו- LDL בתחילת המחקר, היו דומות בחולים שעברו אירועים מוחיים שקשורים בפרוצדורה ובחולים שלא. עם זאת, 30 יום אחרי הפרוצדורה, שכיחות האירועים המוחיים היתה 1.1% בחולים שקיבלו טיפול בסטטינים לפני הפרוצדורה, לעומת 5.3% בחולים ללא טיפול שכזה. אחרי שנה, שכיחות האירועים המוחיים היתה 1.4% בקבוצה שטופלה לפני הפרוצדורה, לעומת 8.2% בקבוצה שלא טופלה.

החוקרים הסיקו, כי ההשפעות קצרות הטווח של הטיפול בסטטינים, יכולות להיות חשובות יותר מההשפעות ארוכות הטווח, כמו הורדת רמת הכולסטרול.

לידיעה המלאה לגבי טיפול ביתר לחץ דם

לידיעה המלאה לגבי טיפול בסטטינים