איונטופורזיס של יוד כנראה בטוח ויעיל בטיפול בתסמונת עיניים יבשות בחולים עם מחלת ocular surface.
לריאקציות חימצוניות עשוי להיות תפקיד בהתפתחות או החמרת מחלת העין היבשה, מציינים החוקרים מהאונ’ הרפואית בגרז, אוסטריה בגיחיון ינואר של British Journal of Ophthalmology. נוגדי חימצון כמו יוד, הראו השפעה חזקה במניעת הנזק החימצוני לחלקים פנימיים של העין.
החוקרים השוו את יעילות הטיפול באיונופורזיס ביוד (n=16) או טיפול ביוד בלבד (n=12) למשך 10 ימים בסה”כ ב-56 עיניים ב-28 נבדקים.
נצפה שיפור בסימפטומים סוביקטיביים עד 3 חודשים לאחר הטיפול בקבוצת האיונופורוזיס ועד חודש אחד בקבוצת הביקורת. תדירות שימוש בתחליף דמעות מלאכותיות ירדה משמעותית בקבוצת האיונופורוזיס עד 3 חודשים למחצית מתדירות הבסיס. בקבוצת הביקורת ירדה התדירות אך רק עד שבוע אחד.
בקרב משתתפי קבוצת האיונופורוזיס, זמן שבירת פלואורסצאין עלה שבוע לאחר הטיפול, כשלא נמצאה עלייה משמעותית בנבדקי הביקורת. ירידה בצביעת פלואורסצאין בקרנית נצפתה עד שלושה חודשים בקבוצת הטיפול, בעוד שבקבוצת הביקורת היתה ירידה קלה. צביעת Rose bengal ירדה משמעותית עד שלושה חודשים בקבוצת הטיפול, בהשוואה לשבוע אחד בלבד בביקורת.
לאף אחת מהקבוצות לא היה שינוי משמעותי בתוצאות בדיקת Schirmer, ולא נצפו שינויי משמעותיים בציטולוגיה.
ההשפעות התרפואטיות הן עקביות הרבה יותר כשיוד מועבר לעין ע”י פוטנציאל חשמלי לעומת יוד שנשאר בעדשה על פני שטח העין ללא זרם.
בהתבסס על ממצאי המחקר, ממליצים החוקרים על שילוב של יוד וזרם לחולים עם עיניים יבשות, יחד עם מחקר נוסף של טכניקה זו.
Br J Ophthalmol 2005;89:40-44
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!