תופעות הלוואי של צריכת אלכוהול מופרזת על תיפקוד קוגנטיבי מבוססות היטב, אך ההשפעות של צריכה מתונה אינן וודאיות.

בין השנים 1995-2001 העריכו החוקרים תיפקוד קוגנטיבי ב-12,480 משתתפי המחקר בגילאים 70-81 שנה, עם מעקב אחר 11,102 שנתיים לאחר מכן. רמת צריכת האלכוהול בוררה ב-1980. החוקרים חישבו מדדים קוגנטיבים מולטיווריאנטים מותאמים וסיכונים לירידה קוגנטיבית (מוגדר כ-10%הנמוכים ביותר של הממדים) וירידה ניכרת בתיפקוד קוגנטיבי עם הזמן (מוגדר כשינוי שהתרחש ב-10% הגרועים ביותר של התפלגות הירידה). כמו כן נערכו אנליזות על פי גנוטיפ אפוליפולרוטאין E בתת קבוצה של הנשים.

לאחר התאמה מולטיווריאנטית, לשתיינים מתונים (אלו שצרכו פחות מ-15.0 ג’ אלכוהול ליום, בערך משקה אחד) היה מדד קוגנטיבי ממוצע טוב יותר לעומת אלו שלא שותים. בקרב שתיינים מתונים, בהשוואה ללא שותים, הסיכון היחסי בירידה היה 0.77 במבחן קוגניציה כללי (95% אינטרוול ביטחון, 0.67-0.88) ו-0.81 על בסיס מדד קוגנטיבי גלובלי (95% אינטרוול ביטחון, 0.70-0.93). התוצאות לירידה קוגנטיבת היו דומות למשל במבחן קוגניציה כללי, הסיכון היחסי של ירידה ניכרת בתיפקוד בתקופה של שנתיים היה 0.85 (95% אינטרוול ביטחון, 0.74-0.98) בקרב שתיינים מתונים, בהשוואה ללא שותים. לא נמצא קשר משמעותי בין רמות גבוהות של שתיה (15-30 ג’ ליום) וסיכון לירידה קוגנטיבית. לא היה הבדל משמעותי בסיכונים על פי המשקה (יין או בירה) ולא נמצא קשר לגנוטיפ אפוליפופרוטאין E.

הנתונים מצביעים כי בנשים, עד משקה אחד ביום אינו פוגע בתיפקוד קוגנטיבי ועשוי למעשה להפחית את הסיכון לירידה קוגנטיבית.

N Engl J Med 352: 289-290