חיסון עם בטא-אמילויד-42 (AN1792) כנראה גורם לתגובת נוגדנים חיובית בחולים עם מחלת אלצהיימר (AD) ומאט את התקדמות המחלה, מדווחים חוקרים בריטים בגיליון ינואר של Neurology.

על פי דיווח שני, תוצאות נתיחה לאחר המוות של נבדקים שחוסנו ב-AN1792 מציעות כי החיסון הפעיל למעשה מנקה את פלאק בטא-אמילויד.

התוצאות מראות כי חיסון עשוי להיות מוצלח בטיפול ב-AD, אומר ד”ר דיוויד בנט, ממרכז האלצהיימר בשיקגו.

עם זאת, סיבוכים הכוללים דלקת מוח וקרומי המוח (מנינגואנצפליטיס) הובילו להפסקת הניסויים בשלב II של AN1792 (דוח בריאות רויטרס, 22 לפברואר 2002).

כעת מתכננים גישה חדשה לחיסון סביל, למעשה מתן הנוגדנים נגד בטא-אמילויד, במקום חיסון פעיל, אשר מעורר את הגוף ליצור תגובה חיסונית. החורקים מקווים להאטת המחלה, ללא פרופיל תופעות הלוואי הקשור לחיסון פעיל.

לניסויים בשלב I נרשמו 80 חולים עם AD קל עד בינוני לארבע קבוצות מינון, אשר קיבלו באקראי 4 זריקות AN1792 עם אדג’ובנט QS-21 או QS-21 בלבד (n = 64 ו-n = 16, בהתאמה) בשבועות 0, 4, 12 ו-24. הארכת הפרוטוקול כללה 64 חולים שקיבלו עד 4 זריקות נוספות עד שבוע 72.

מתוך 64 החולים שקיבלו חיסון פעיל, 53.1% פיתחו נוגדנים נגד AN1792 בשלב כלשהוא במהלך הניסוי.

יעילות הניסוי נותחה ע”י הערכת דמנציה אשר הראתה ירידה קטנה יותר אך משמעותית בקבוצת הטיפול הפעיל בסוף המחקר (-12.64 לעומת -34.13, p < 0.001).

5 חולים נפטרו במהלך תקופת המחקר, אך אף אחת מהמיתות לא נמצאה קשורה לטיפול המחקר. חולה אחד שנפטר יותר מ-200 יום לאחר קבלת החיסון האחרון אובחנה עם מנינגואנצפליטיס בנתיחה שלאחר המוות, המצב שגרם לעצירת ניסויי שלב II ב-AN1792.

במאמר השני דיווחו החוקרים מאונ’ קליפורניה כי תוצאות נתיחה שלאחר המוות בחולה שקיבל 3 זריקות AN1792 ונפטר שנה לאחר מכן, עם סיבת המוות שנרשמה כ”כשלון להבריא”.

הכותבים ראו העדר כמעט מוחלט של משקעי אמילויד בקורטקס הפרונטלי, יחד עם מספיק מקרופגים בטא-אמילויד אימונוראקטיבים. לא היו הוכחות לאנצפליטיס.

פלאק הקשור לדיסטרופיה נויריטית בקורטקס הפרונטלי לא היה ניתן לזיהוי, דבר המציע, כמו במחקר חיות של AD, כי נויריטים אלו עשויים להבריא פנוטיפ לא פתולוגי לאחר ניקוי הפלאק.

החוקרים ד”ר בנט וד”ר הולצמן מבי”ס לרפואה באונ’ וושינגטון, טוענים כי יש לזכור כי לאסטרטגיה טיפולית עם פוטנציאל להשפעה קלינית בריאה על AD יכולות להיות גם תופעות לוואי משמעותיות.

הסביר ביותר הוא שחיסון פעיל אכן עובד. הבעיה היא שלא ניתן לבצעו בגלל תופעות לוואי. לכן החליטו החוקרים להמשיך עם מחקר של חיסון סביל, אשר הם מקווים כי לא ימצא קשור לאנצפליטיס.

Neurology 2005;64:10-12,94-101,129-131

לידיעה במדסקייפ