e-med-isral-ribbon

סייפר מפחית את הסיכון להצרות חוזרת בהשוואה לתומכן מצופה פקליטקסל או בלון בלבד במטופלים עם הצרות חוזרת בסטנט (JAMA )

לפי דיווח המוצג כעת ב-JAMA תומכון המצופה בסירולימוס (סייפר), ותומכון המצופה ב-paclitaxel (מתוצרת בוסטון סיינטיפיק שאינו משווק בארץ) הינם עדיפים על צינתור קונבנציונלי עם בלון לצורך מניעה של הצרות חוזרת במטופלים הצרות חוזרת בתוך התומכן (in-stent restenosis ).

במחקר אקראי זה, שבוצע בתנאי open-label (כלומר למטופל ולצוות היה ידוע סוג הטיפול הניתן לכל חולה), 300 מטופלים עם הצרות משמעותית שזוהתה באנגיוגרפיה, חולקו ל-3 קבוצות טיפול:


  • תומכן סירולימוס (סייפר)

  • תומכן פקליטקסל

  • צינתור עם בלון בלבד

כל המטופלים קיבלו טיפול מקדים של 600 מ”ג קלופידוגרל (פלויקס) למשך של שעתיים לפחות לפני ההתערבות. נקודת הקצה הראשית שנמדדה הייתה הצרות חוזרת באנגיוגרפיה (הצרות קוטר של 50% או יותר) במהלך 6 חודשי מעקב באנגיוגרפיה.

המעקב בוצע ב-92% מהחולים. שיעורי האירעות של הצרות חוזרת באנגיוגרפיה היו:


  • 44.3% בחולים שטופלו בבלון בלבד

  • 14.3% בחולים שטופלו בסטנט מצופה סירולימוס

  • 21.7% בחולים שטופלו בסטנט פקליטקסל.

כאשר השוו החוקרים את הסיכון היחסי לעומת טיפול בצינתור עם בלון בלבד, התוצאות שהתקבלו היו סיכון יחסי של 0.32 לטיפול בסטנט סירולימוס, ו-0.49 לטיפול בסטנט פקליטקסל.

הצורך בביצוע רהוסקולריזציות בעורק במהלך תקופת המעקב היה 33% לחברי הקבוצה שטופלו בבלון בלבד, 8% למטופלים בסייפר, ו-19% למטופלים בתומכן פקליטקסל.

מהנתונים עולה שקיימת מגמה (לא מובהקת עם p=0.19 )  לשיעורים נמוכים יותר של הצרות חוזרת בתומכן סייפר לעומת תומכן פקליטקסל, וירידה מובהקת בצורך ברהוסקולריזציות במטופלי סייפר לעומת מטופלי סטנט פקליטקסל.

JAMA. 2005;293:165-171.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה