השימוש ב-Bupropion hydrochloride (זייבאן) מומלץ לגמילה מעישון. ממימצאי מחקר זה עולה שהוספת הזייבאן לטיפול גמילה מקובל באמצעות תחליפי ניקוטין וטיפול קוגנטיבי אינה גורמת לשיפור בשיעורי הגמילה.

במחקר השתתפו 244 מעשנים, יוצאי צבא , אשר חולקו אקראית לקבוצה שקיבלה זייבאן למשך 7 שבועות טיפול, מול קבוצה שקיבלה פלצבו. כל המשתתפים קיבלו במשך 12 חודש טיפול בתחליפי ניקוטין במדבקות עור, ו-3 חודשים של טיפול קוגנטיבי-התנהגותי.

במהלך המחקר נבדקו שיעורי העישון לאחר 3 , 6 ו-12 חודש.

במהלך הטיפול עם זייבאן או פלצבו, היתה מגמה לגמילה גבוהה יותר מעישון בקרב קבוצת הזייבאן: 64% לעומת 57% , אך תוצאה לא מובהקת סטטיסטית. לאחר 3 חודשים מגמה זו נשארה דומה, אך לאחר 6 חודשים, ו-12 חודש של מעקב השתנתה התמונה.

שיעורי הגמילה לאחר 12 חודשי מעקב אשר נבדקו גם ע”י בדיקת רוק או עדות בן/בת זוג היו 22% בקבוצת הזייבאן, ו-28% בקבוצת הפלצבו.

בהתבסס על בדיקה ביוכימית 19% מקבוצת הזייבאן ו-24% מקבוצת הפלצבו הפסיקו לעשן לאחר שנה. גם נתון זה לא היה מובהק סטטיסטית.

החוקרים מסכמים שבמחקר אקראי זה שכלל בעיקר ותיקי צבא, הוספת טיפול של 7 שבועות בזייבאן לטיפול בתחליפי ניקוטין וייעוץ לא תרם להגדלת שיעורי הגמילה מעישון.

Arch Intern Med. 2004;164:1797-1803.

.