הסינדרום המטבולי, כפי שאף הצגנו לאחרונה במסגרת ראיון עם עורך המגזין, הינו אוסף גורמים המגבירים את הסיכון לתחלואה קארדיו-וואסקולרית ולסוכרת. סינדרום זה נפוץ עד מאוד באוכלוסיה, ובסקרים אחרונים, מוערך שכרבע מהאוכלוסיה האמריקאית לוקה בסינדרום זה.

האבחנה הקלינית של סינדרום זה מבוססת על מידת ההשמנה הביטנית, רמות השומנים בדם, לחץ הדם והעמידות לאינסולין. הגורם לסינדרום זה אינו ידוע, אך כנראה מערב גורמים גנטיים, מטבוליים וסביבתיים, ביניהם גם הרכב התזונה. מחקרים עדכניים, מצביעים על כך שתהליכים מעוררי דלקת מהווים חלק מסינדרום זה. יתר על כן, עדויות רבות מצביעות על כך שדלקת בדרגה נמוכה, קשורה להפרעה בתפקוד האנדותל. (Endothelial Dysfunction).

ואכן, למרות מחקרי תצפית הקושרים בין דיאטה לסינדרום המטבולי, תפקיד הדיאטה בגרימת הסינדרום, אינו ברור עדיין.

ההמלצות העיקריות לטיפול ביתר שומנים של ה-ATP שלוש, ממליצות על דיאטה, אך הדיאטה המומלצת היא הדיאטה המקובלת, ואילו בעת האחרונה, הצהירה הועדה המייעצת לארגון הלב האמריקאי, American Heart Association,  שלדיאטה הים תיכונית, השפעה מיטיבה וניכרת על מניעת התפתחות התחלואה הקארדיו-וואסקולרית.

מחקר זה, נערך כדי לבדוק את השפעת הדיאטה הים תיכונית על התפקוד האנדו-תליאלי ועל תהליכי דלקת וואסקולריים.

במחקר השתתפו 180 גברים ונשים, מחציתם בקבוצת ההתערבות ומחציתם בקבוצת הביקורת. כל המשתתפים היו עם אבחנה של סינדרום מטבולי.

הרכב הדיאטה הבסיסי בשתי הקבוצת היה דומה והורכב מ-50-60 אחוז פחמימות, 15-20 אחוז חלבונים, וסך השומנים, פחות מ-30 אחוזים. בקבוצת ההתערבות הוגדר גם שמתוך כלל השומן הנצרך, יהווה השומן הרווי פחות מ-10% וכמות הכולסטרול היומית לא תעלה על 300 מ”ג ליום. בנוסף, דיאטת המחקר, הים תיכונית, המליצה על צריכת 250-300 גרם של פירות ו125-150 גרם ירקות ביום. כמו גם, 15-20 גרם אגוזי מלך ביום ו400 גרם של קטניות, אורז, תירס או חיטה מלאים. ולבסוף, עודדו את המשתתפים בקבוצת ההתערבות להגדיל את צריכת שמן הזית שלהם.

תוצאות המחקר מראות שלאחר שנתיים של השתתפות, צרכו המשתתפים בקבוצת הדיאטה הים תיכונית יותר שומנים ,חד ורב, בלתי רווים. כמו גם כמות גדולה יותר של סיבים תזונתיים. גם צריכת הירקות, הפירות והאגוזים היתה גבוהה יותר בקבוצה זאת. ולבסוף, צריכת הדגנים והקטניות המלאים וצריכת שמן הזית היתה גבוהה יותר בקבוצת הדיאטה הים תיכונית.

רמת הפעילות הגופנית עלתה במידה שווה בשתי הקבוצות ועלתה ב-60% בהשוואה למצב הבסיס. נתון חשוב נוסף הוא משקל הגוף, אשר ירד בממוצע יותר בקבוצת ההתערבות, שם ירדו 4 ק”ג בממוצע בהשוואה למעט יותר מקילוגרם אחד בלבד, בקבוצת הבקרה ששמרה על דיאטה סטנדרטית.

ומבחינת מדדי הדלקת והתפקוד האנדותליאלי, בקבוצת הביקורת, ירדה רמת ה-CRP, ה-IL שש, 7 ו-18, כמו גם הפחתה בעמידות לאינסולין. מדד התפקוד האנדותליאלי, השתפר בקבוצת ההתערבות אך נשאר ללא שינוי בקבוצת הבקרה.   לאחר שנתיים של דיאטה, בכ-40 מהמשתתפים בקבוצת הטיפול, כלומר מעט יותר ממחצית המשתתפים, עדיין נמצאו מאפיינים של הסינדרום המטבולי, ואילו בקבוצת הבקרה נמצא הסינדרום לאחר שנתיים של דיאטה ב-78 מתוך 90 המשתתפים.

תוצאות אלו מרמזות, שהדיאטה הים תיכונית, הינה טיפול יעיל ובטוח לתסמונת המטבולית

ומועילה בהפחתת הסיכון הקארדיו-וואסקולרי.

ההנחיות הקליניות הנוכחיות ממליצות על שינוי אורחות חיים, כקו ראשון לטיפול בתסמונת מטבולית, ורק אם זה נכשל, אזי ניתן לטפל בתרופות.

מכיוון שבמחקר זה נוטרלה השפעת הירידה במשקל, והפעילות הגופנית עלתה באופן דומה בשתי הקבוצות, ניתן להניח שלהרכב הדיאטה עצמו השפעה על הסינדרום המטבולי ועל תהליכי הדלקת והתפקוד האנדותליאלי, אשר אינה נובעת מהירידה במשקל או העליה בפעילות הגופנית.

עדיין אין הסבר ברור למנגנון בו מועילה דיאטה זאת, אך משוער שהתהליך קשור לכמות המחמצנים ונוגדי החימצון בדיאטה, אשר משפיעים על האנדותל. כמו גם לכמות הסיבים התזונתיים אשר משפיעים ישירות על פרופיל האינטרלויקינים.

על פי המחברים, זהו המחקר האקראי הראשון אשר מראה שדיאטה ים תיכונית העשירה בדגנים וקיטניות מלאים, פירות וירקות, אגוזי מלך, שמן זית, מועילה בהפחתת שיעור התסמונת המטבולית וסיבוכיה הקארדיו-וואסקולריים. תוצאה זו מושגת, כנראה, ע”י הפחתת התהליכים הדלקתיים. ובעוד הירידה במשקל מהווה אבן פינה בטיפול בתסמונת המטבולית, הדיאטה הים תיכונית, מספקת הגנה נוספת, גם בקרב אלו היורדים במשקל כמו גם באלו אשר אינם מצליחים להפחית ממשקלם.

הערת העורך: גם במגזין הקודם הצגנו מחקר שתמך בשימוש בדיאטה זו, והשפעתה הדרמטית על התמותה באוכלוסיה מבוגרת. כזכור, אף דנו בעובדה המצערת שלכשעצמה שתוספי תזונה המכילים אנטיאוקסידנטים לא נמצאו כמפחיתים סיכון לסרטן במערכת העיכול, וחזרנו והמלצנו על תזונה טבעית עשירה באנטיאוקסידנטים. המחקר הזה מספק לנו עדות נוספת לחשיבות הרכב התזונה, ובהיותנו ממילא חיים במזרח התיכון, אין סיבה מדוע לא נאמץ ואף נמליץ למטופלינו, בעיקר אלו שאובחנו כבר כסובלים מתסמונת מטבולית, או בסיכון ללקות בה, את עקרונות התזונה הזו, מה עוד שמדובר בדר”כ על מזון טעים ומגוון.

יש לזכור כי מלבד השינויים התזונתיים אין היום התוויה מאושרת לטיפול תרופתי בתסמונת המטאבולית כך שכיום רק הפחתת משקל וטיפול תרופתי מומלצים כטיפול….

למאמר

Effect of a Mediterranean-Style Diet on Endothelial Dysfunction and Markers of Vascular Inflammation in the Metabolic Syndrome