תוצאות מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה מעידות כי המחלקה לטיפול חרום (ED) בילדים עשויה להוות מקום טוב ליישום תוכנית למתן חיסונים נגד שפעת.

החוקרים כותבים כי מתן חיסון נגד שפעת מפחית ביעילות את המורבידיות בילדים, אך לא נעשה בו שימוש מספיק וכי מחלקת החרום לטיפול בילדים מהווה נקודה טובה להתערבות בהרחבת השימוש בחיסון נגד שפעת בילדים.

במחקר פרוספקטיבי זה, גייסו החוקרים נבדקים במחלקה לטיפול חרום בילדים בבית החולים בתקופת מתן חיסוני השפעת בשנת 2002. נבדקים מתאימים היו אלה שנמצאו בסיכון מוגבר להתפתחות סיבוכי שפעת, או שאחד מבני ביתם נמצא בסיכון מוגבר.

הנבדקים חולקו באקראי לקבוצה שלה הוצע חיסון או לקבוצה שקיבלה ייעוץ בלבד. שתי הקבוצות קיבלו מידע אודות שפעת והסיכונים הכרוכים בה ואודות יתרונות החיסון וכיצד לקבל חיסון נגד שפעת מחוץ למסגרת המחקר.

238 מתוך 437 הנבדקים שהשלימו את המחקר היו בקבוצה שלה הוצע החיסון ו-199 השתייכו לקבוצה שקיבלה ייעוץ בלבד. מעקב שנערך טלפונית העיד כי יותר נבדקים בקבוצה שלה הוצע חיסון קיבלו את החיסון, בהשוואה לנבדקי הקבוצה שקיבלה ייעוץ בלבד. ממצא זה עמד בעינו גם בנוגע לילדים החולים (57% לעומת 36%,  RR, 1.39, 95%CI, 1.16-1.26) וגם בנוגע לבני משפחותיהם המלווים (75% לעומת 34%, RR, 2.19, 95%CI, 1.69-2.92).

מגבלות המחקר כוללות ביצוע המחקר לפני מתן ההמלצה לחיסון שגרתי של ילדים בגילאי 6-23 חודשים; דעות מטות אפשריות; טעות בזכרון הנבדקים בנוגע לנטילת החיסון; יחס גבוה יותר של נבדקים בקבוצת הביקורת שכבר היו מחוסנים נגד שפעת לפני תחילת המחקר; הערכת יתר אפשרית של מספרי הנבדקים שחוסנו; וחוסר יכולת לקבוע האם יישום תוכנית למתן חיסוני שפעת במחלקה לטיפול חרום בילדים צפויה להעלות את שיעור החיסונים שינתנו לילדים הזקוקים להם באוכלוסיה הכללית.

החוקרים כותבים כי נעשים מאמצים להעלאת שיעור חיסוני השפעת בקרב ילדים הזקוקים להם ובני משפחותיהם. הם מסבירים כי למרות שמתן חיסוני שפעת במרפאת הילדים נותרה המטרה של התוכנית, המחקר מעיד כי יישום התוכנית ביחידה לטיפול חרום בילדים היא אמצעי להעלאת שיעור החיסון בקרב הילדים הזקוקים לו ובני משפחותיהם.