החיידקים הפרוביוטיים המיטיבים עם דרכי העיכול מונעים שלשול בתינוקות שנדבקו בנגיף הרוטה-ווירוס ומועילים בשלשולים הנגרמים בנטילת תרופות אנטיביוטיות.

בשנים האחרונות למדנו להיעזר בחיידקים אלה כתרופות. מאחר והחיידקים הפרוביוטיים אורחים רצויים, ברצוננו לעודד את התרבותם.

כל חומר המזין את החיידקים האלה וגורם להם לגדול ולהתרבות נקרא פרה- ביוטיקה Prebiotics באנגלית הקידומת pre   משמעותה “המקדימים לבוא”. חייבים לתת מזון פרה-ביוטי  כדי לעודד את החיידקים הפרוביוטים. 

המזון הפרה-ביוטי בו נדבר כאן הוא קבוצת סוכרים השייכים  לאוליגוסכרידים.

דהיינו שרשראות קצרות  של סוכרים המופיעות בטבע. האוליגוסכרידים  נמצאים בחלב אם, ומתפקדים כמזון פר?ה-ביאוטי, כלומר מזון המעודד התרבות החיידקים הפרוביוטיים. אך כידוע חלב אם הוא סטרילי.

אם כן מה  ערכם של האוליגוסכרידים ללא החיידקים האמורים להיזון מהאליגוסכרידים ? לפני מספר חודשים הקדשנו כתבה לנושא זה: הבאנו מחקר שהראה כי בפטמות האם יש צמיחה עשירה של החיידקים הטובים, לדוגמא  ה bifidobacteria  שאותם חשוב שהתינוק יקבל יחד עם חלב האם.

כמות האוליגוסככרידים בחלב אם ניכרת ונמדדת בגרמים. 

כמות האוליגוסככרידים וטיבם מושפעים מהגן המקודד לחלבון זה. כמות האוליגוסככרידים משתנה במשך היום וגם  במשך תקופת ההנקה.

החוקרים במאמר לפנינו בקשו להוכיח כי המזון הפרה-ביוטי בחלב אם אמנם מהווה גורם חשוב במניעת זיהומים במעיים.

לטענתם, היחס חייב להיות הפוך בין כמות האוליגוסככרידים לבין שכיחות הזיהומים במעי. כמידת האוליגוסככרידים בחלב מספר  הזיהומים חייב לרדת.

במחקרים שכבר נעשו in vitro   ו in vivo הוכח שאוליגוסככרידים מונעים הצמדות של החיידק הפתוגני ,Campylobacter הנגיף Calicivirus   והרעלן היציב של E. Coli לרירית המעי.  תצפיות אלה אם כן רמזו כי ניתן לבטל פעילות פתוגנית של חיידקים אלה על ידי שימוש באוליגוסככרידים.

במהלך המחקר הנוכחי נאספו דגימות של חלב אם פעם בשבוע בחודש הראשון, ולאחר מכן פעם בחודש. 

ריכוז האוליגוסככרידים משתנה במשך היום, לכן נאספו הדגימות בשעה קבועה.

נלקחו דגימות צואה לבדיקה פעם בשבוע, אך בתקופה בה הילד סבל משלשול, הדגימות נלקחו לעיתים קרובות יותר. חשוב לציין כי כל התינוקות ניזונו מחלב אם ותוספות. התנאי החיוני לצורך הבדיקה, שלפחות כמחצית המזון חייב להיות חלב אם.

אוליגוסככרידים ממינים שונים נמצאים בחלב אם. החוקרים בדקו אחד בלבד, והוא 2- linked fucosyl-oligosaccharide בקיצור FOS 2. טווח הריכוזים של האליגוסככריד  FOS2 בין האמהות רחב מאד. החוקרים מצאו כי באם אחת הריכוז הוא 1 ממול/ליטר ובאם שנייה  20 ממול/ליטר -כלומר הפרש של פי עשרים. טווח הריכוזים הרחב מוסבר בשינויים בגן המקודד לאוליגוסכרידים.

משמעות הממצא הוא כי התכונות המגינות של חלב אם, שונות מאם לאם.   

בדיון בממצאים ככלל מתברר כי ההשפעה המיטיבה של אוליגוסככריד היא  מובהקת וכן נמצאה השפעה ספציפית של האוליגוסככריד על שניים מהפתוגנים, והם  Campylobacter jejuni והנגיף Calicivirus.  

נסכם את שידענו לפני קריאת המאמר ומה למדנו לאחר הקריאה.

ידענו  כי מזון הפרה-ביוטי בחלב אם, מתפקד כהגנה נגד זיהומים.

ההנחה הייתה כי המזון הפרה-ביוטי הינו מתווך בלבד, והשפעתו תלויה בריבוי החיידקים הפרוביוטים. כרגע אנחנו מטילים ספק בהנחה זו.  הניסויים in vitro   הראו  כי החומר הפרה-ביוטי פעיל, גם בהעדר חיידקים, ומונע היצמדות פתוגנים אל דופן המעי.

התופעה מלמדת שלחומר פרו-ביוטי פעילות אנטי זיהומית עצמאית, שאינה קשורה בחיידקים הפרו-ביוטיים. שנית, במחקר הראו שעם תהליך הגמילה מחלב אם, עלה מספר הזיהומים. עובדה התומכת בהנחה שהאוליגוסככריד עצמו הוא שמונע את הזיהומים.

גם העובדה כי קיימת תופעה של dose response, כלומר לכמות האליגוסככרידים בהתאמה,  יש השפעה ישירה על המעי, נראה כאילו מדובר  בחומר אנטיספטי שאינו קשור בהכרח לחיידקים הפרוביוטים. 

הערות העורך: מאמר מערכת באותה חוברת מסביר לנו את הממצאים ביתר בהירות. הוא פותח בהסבר המילה “אוליגוסכריד” שמקורו ביוונית “אילוגו” מעט  ו “סכריד” סוכר, כלומר יש מספר מצומצם של שרשראות מונוסוכרים הקשורות. כמות האוליגוסככרידים בחלב אם היא כ 13 ג”ם לליטר בעוד שכמות החלבונים בחלב אם היא 11 ג”ם לליטר בלבד.

אם כן כמותית, האוליגוסככרידים עולים על כמות החלבונים בחלב אם. האוליגוסכרידים מתפרקים בכמות קטנה. רוב החומר עובר את המעי הדק ללא פגע ומגיע למעי הגס בצורה שלמה. יתכן והכמות הקטנה של המזון הפרה-ביוטי שכן נספג, מונע  זיהומים בדרכי השתן.

במעי הגס האוליגוסככרידים פועלים כמזון פרה-ביוטי, לחיידקים הפרוביטיים.   החיידקים במעי הגס גורמים לתסיסת האוליגוסכרידים  ותוכן המעי הגס הופך לחומצי יותר.

החומציות מונעת התרבות חיידקים גרם שלילים פתוגניים. המסקנה, למזון הפרה-ביוטי שתי פעולות השונות במהותן:- הפעולה הראשונה, בכלל לא קשורה לחיידקים הפרוביוטיים. המבנה התלת- ממדי של  האליגוסככרידים מאפשר להם להיצמד לקולטנים רצפטורים    של החיידקים הפתוגניים ברירית המעי, ובכך למנוע  מחיידקים אלה להתקשר לדופן המעי ולהזיק לו. הפעולה השנייה, האוליגוסכרידים מהווים מזון לחיידקים פרו-ביוטיים המעלים את החומציות במעי ומעכבים התרבות של פתוגניים.

מספר רב של אוליגוסככרידים מוכרים לנו. לא בכדי, בחרו החוקרים במאמר שצטטנו את האוליגוסככריד המכונה 2-FOS, כי אוליגוסככריד זה, הוא אשר מונע הצמדות של חיידקים פתוגניים לדופן  המעי בצורה יעילה במיוחד.

אחת העובדות החשובות העולה מהתצפיות שהבאנו היא, הכמות וההרכב האוליגוסככרידים מקודדים  על ידי גן ספציפי ולכן שונים מאם לאם. לכן התכונות האנטיספטיות של החלב שונות מאם לאם. בניגוד לחלב אם, כמות האוליגוסככרידים בחלב פרה יחסית קטנה ויש לבדוק האם יש צורך בתוספת אוליגוסכרידים לפורמולות המבוססות על חלב פרה.

המאמר הופיע בירחון:    Journal of Pediatrics    2004;145: 297-303.

Human milk oligosaccharides are associated with protection against diarrhea in breast fed infants, Morrow AL, Ruiz-Pacios GM, Altaye M, et. Al, J Pediatr 2004;145:297-303