על-פי תוצאות מחקר אקראי ראשוני שפורסמו לאחרונה, אימון זרועות בי-לטרלי עם אותות שמיעתיים קיצביים (BATRAC) משפר את יכולת ההפעלה של הקורטקס המוטורי ואת תיפקודו במקרים של שבץ כרוני, יותר מאשר אימוני טיפול סטנדרטיים באותו מינון (DMTE).

החוקרים כותבים כי ארגון מחדש של הרשתות המוטוריות המרכזיות מתרחש במהלך ההחלמה המוקדמת לאחר שיתוק חד-צדדי וכי אנשים ששורדים שבץ כרוני, עשוי טיפול שיקום ייחודי לשפר את תפקוד הגפיים העליונות.

למחקר קליני מבוקר זה נרשמו 21 חולים כ-34.8-77.3 חודשים לאחר שבץ יוני-לטרלי (ממוצע 50.3 חודשים). הנבדקים חולקו באקראי לקבלת BATRAC (קבוצה של 9 נבדקים) או לקבלת DMTE (קבוצה של 12 נבדקים). שני הטיפולים ניתנו במהלך שעה אחת, שלוש פעמים בשבוע במהלך 6 שבועות.

מדדי התוצאה העיקריים, שהוערכו שבועיים לפני מתן ההתערבות ושבועיים אחריה, היו הפעלת המוח במהלך תנועת המרפק שנמדדה באמצעות MRI פונקציונלי (fMRI) והתוצאה התיפקודית המשוקפת בדירוגי תיפקוד הזרועות.

בקבוצת ה-BATRAC, אך לא בקבוצת ה-DMTE, נמצאה בכמה חולים עליה בהפעלת ההמיספרה במהלך תנועה של הזרועות (P = .03), עם שינויים בהפעלה באזור המוח הקונטרה-לטרלי לצד הפגוע ובאזורי הצרבלום האיפסי-לטרלים (P = .009), ועליה בהפעלה של ה-gyri ה-precentral וה-postcentral בצרבלום (ערכי P < .001 ו-P = .03, בהתאמה).

אולם, לא נמצאו שינויים ב-fMRI בשלושה חולים בקבוצת ה-BATRAC. כאשר כל החולים נכללים, לא נמצאו הבדלים בתוצאה התיפקודית בין שתי הקבוצות, אך כאשר נכללו רק ששת החולים מקבוצת ה-BATRAC שבהם נמצאה תגובה ב-fMRI , נראה ש-BATRAC יוצר שיפור רב יותר בתיפקוד הזרועות מאשר DMTE (ערך P = .02).

מגבלות המחקר כוללות גדול מדגם קטן, לוח-זמנים שרירותי של מתן ה-BATRAC, העדר קבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו, הפחתה אפשרית בהשפעת ה-BATRAC או ה-DMTE על התוצאה התיפקודית, והעדר מעקב באמצעות EMG אחר התכווצויות השריר במהלך ביצוע ה-fMRI.

החוקרים כותבים כי הממצאים הראשוניים הללו מעידים כי BATRAC משרה ארדון מחדש ברשתות המוטוריות הקונטרה-לטרלית לצד שנפגע ומעלים סבירות ביולוגית לאימון בי-לטרלי חוזר כטיפול אפשרי לשיקום הזרועות העליונות בשבץ הגורר שיתוק בצד אחד. הם מסכמים כי יש להעריך את ההפעלה המירבית של רשתות אלה באופן יסודי בכדי להשיג את ההחלמה האפשרית הטובה ביותר לאחר השבץ.