המטופל הסכיזופרני לא חייב לסבול גם מהשמנת יתר

מסרה  דנה קידר דוברת המרכז הרפואי

הפרוייקט בוצע ע”י סילגי אנה, אחות במחלקה לאשפוז יום בריאות הנפש, במסגרת קורס מינהל ומנהיגות בסיעוד לאחיות מוסמכות, שנערך במרכז הרפואי קפלן.

סכיזופרניה היא אחת המחלות הפסיכוטיות הגורמות להפרעה קשה ביותר בתהליכים פסיכולוגיים בסיסיים של האישיות. קיימת הפרעה ביכולת לתפוס ולפרש נכונה את המציאות. שכיחות המחלה בקרב האוכלוסיה מגיעה ל-1% והיא פוגעת באנשים בעשור השני-שלישי לחייהם. התרופות הנוירולפטיות, המכוונות לטפל במצבים פסיכוטיים, היוו פריצת דרך של ממש בפסיכיאטריה. האשפוז בבתי-חולים התקצר משנים לחודשים, ומטופלים רבים יכולים כיום לקבל טיפול בבית או במרכזים לבריאות הנפש בקהילה. לצד כל ההשפעות המטיבות שיש לתרופות אלה – הן כמאזנות והן כמונעות התפרצויות מחודשות של המחלה – גם להן, כמו לשאר התרופות יש תופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי של התרופות הנוירולפטיות היא עלייה חדה במשקל, הגורמת להשמנת יתר כתוצאה מתיאבון מוגבר ומשינוי בחילוף החומרים.

להשמנת היתר כתוצאה מהטיפול התרופתי ישנם מספר השלכות מרחיקות לכת על המטופל, על החברה בכלל ועל שירותי הבריאות בפרט:

1) פגיעה בדימוי גוף

2) הגדלת הסיכון לתחלואה בעתיד

3) חוסר היענות לטיפול התרופתי ובעקבותיו התפרצות המחלה ואשפוזים חוזרים.

הפרויקט אמור היה לבדוק אם ניתן למתן את העלייה החדה במשקל.

א. מנתונים שנאספו על המצב לפני הכנסת תהליך השינוי עלה כי בקבוצה של 30 מטופלים שנבדקו:ממוצע ימי האשפוז עמד על 50.45 יום

ב. ממוצע העליה במשקל (בגרם) ליום 200.57 גרם.

ג. ממוצע עליה במשקל לשבוע 1403.99 גרם

ד. ממוצע העליה במשקל במהלך האשפוז 10.118 ק”ג

מטרת העל של הפרויקט הייתה שהמטופלים יעלו לא יותר מ-5 ק”ג במהלך אשפוזם.

תהליך המחקר: 30 מטופלים השתתפו בתהליך השינוי. השינוי התמקד בעיקר בחינוך ובהדרכה לאורח חיים בריא. התהליך כלל:

1) שקילה שבועית של המטופלים

2) קבוצות בהן למדו המטופלים על פירמידת המזון, קריאת סימון המזון, הנחיות לתזונה נכונה, דרכים להימנעות מהשמנת יתר והתמודדות עמה, פעילות גופנית והשלכות השמנת היתר על הבריאות, ועל איכות ותוחלת החיים. הקניית הידע וההדרכה נעשתה באמצעות כרזות, משחקים, דפי מעקב “צעדי הבריאות שלי”, וכן צפייה בסרט. הקבוצות נפגשו אחת לשבוע.

3) התפריט שניתן למטופלים במחלקה שונה, האוכל הוגש במגשיות אישיות ולא בשיטת המזנון הפתוח.

תוצאות התהליך: מטרת הפרויקט הושגה, משקל המטופלים לא עלה על 5 ק”ג.

א. ממוצע ימי האשפוז עמד על 55.32 יום

ב. ממוצע העליה במשקל ליום: 42.33 גרם לעומת 200.57 גרם

ג. ממוצע העליה במשקל במהלך האשפוז 2.34 ק”ג לעומת 10.118 ק”ג.

ד. 4 מטופלים מתוך 30 המטופלים שהשתתפו בתהליך השינוי (13.33%) הצליחו להוריד במשקל

אך תוצאה יותר חשובה מהתוצאות החד-משמעיות של הירידה במשקל – המטופלים למדו והפנימו כללים והרגלי אכילה נכונה ומאוזנת.

מסקנות והמלצות הפרויקט:

1) ניתן למנוע ולצמצם את העלייה החדה במשקל אצל מטופלים הנוטלים תרופות נוירולפטיות

2) חשוב ליידע את המטופל ומשפחתו, כבר בתחילת הטיפול, כי התרופות גורמות להגברת התיאבון ובעקבותיו לעלייה במשקל

3) אחיות ורופאים חייבים להתייחס לעלייה במשקל ולטפל בה על-ידי הסברה, הדרכה וחינוך, ובמקרים קיצוניים על ידי שינוי בתרופות ובמינונן

4) כל מטופל הנוטל תרופות נוירולפטיות, יופנה בעת שחרורו מהמחלקה לתזונאית במקום מגוריו להמשך טיפול ומעקב.