מחקר שהוצג בפגישה השנתית ה-129 של ה-American Neurological Association מוצא כי ביצוע סריקת MRI של חוט השדרה בזמן הפציעה מאפשר זיהוי של חולים הסובלים מדחיסה משמעותית של חוט השדרה ועשויים להרויח מביצוע נתיחה.

ד”ר Furlan מסביר בראיון כי המחקר מדגים לראשונה כי maximum canal compromise MCC ו- maximum spinal cord compression MSCC בשימוש ב-MRI מצויים בהתאמה משמעותית לחומרת הפציעה בחוט השדרה בעת האשפוז ועשויים לשמש לחיזוי ההחלמה הנוירולוגית לאחר הטיפול.

הוא מסויף כי מדידת ממדים אלה באמצעות ה-MRI עשויה להתבצע בקלות, דבר המחזק את השימוש בהם בעשייה הקלינית.

החוקרים בחנו רשומות אודות 22 חולים שסבלו מפציעות אקוטיות טראומטיות של חוט השדרה ועברו MRI וCT בעת האשפוז ובזמן ממוצע של 10 חודשים מאוחר יותר. מחצית מהחולים עברו טיפול ניתוחי ומחציתם קיבלו טיפול שמרני עבור דרגות שונות של טראומה.

דרוג ה-American Spinal Injury Association בעת האשפוז נמצא בהתאמה משמעותית עם ה-MCC וה-MSCC ב-MRI, ציין ד”ר Furlan.

במהלך המעקב, הראו 55.6% מהחולים שיפור נוירולוגי גדול עם שינוי בדרוג ה-American Spinal Injury Association, 11.1% מהחולים הראו שיפור מועט, ואילו 33.3% לא הראו כל שיפור נוירולוגי. החמרה של המצב הנוירולוגי לא נצפתה באף אחד מהחולים.

יש לציין כי התוצאה בנוירולוגית נמצאה בהתאמה למדידות ה-MRI-MCC (ערך p=0.003) וה-MRI-MSCC (ערך p=0.011). בניגוד לכך, ממצאי ה-CT לא סייעו בחיזוי התוצאה הנוירולוגית.

ד”ר Furlan מציין כי כל החולים עברן MRI להערכת היקף דחיסת חוט השדרה. הוא מסביר כי לאחר מכן בוצעה הסרה של הדחיסה במידה והדבר התאפשר מתוך תקווה להשיג את רמת ההחלמה הנוירולוגית המירבית וכי MRI בוצע לאחר מכן לצורך מעקב בכדי לוודא כי אכן בוצעה הסרת הדחיסה.