e-med-isral-ribbon

השפעות של הורדת כולסטרול על ידי סימווסטטין על אוטם מוחי ואירועים וסקולריים גדולים אחרים ב- 20,536 אנשים עם מחלה צרברו-וסקולרית או מצבים אחרים בעלי סיכון גבוה.

מאת דר’ רויטל  גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

Heart Protection Study Collaborative Group. Effects of cholesterol-lowering with simvastatin on stroke and other major vascular events in 20 536 people with cerebrovascular disease or other high-risk conditions. Lancet 2004;363:757-766.

רקע.

ידוע על קשר חזק בין רמות נמוכות של כולסטרול בדם לבין סיכון נמוך יותר למחלה קורונרית אך לא עם סיכון נמוך יותר לאוטם מוחי. למרות תצפית זו, מחקרים אקראיים קודמים הראו שטיפול להפחתת כולסטרול ע”י סטטין מפחית את הסיכון לאוטם מוחי אך קיים צורך להוכחה פרוספקטיבית במספר גדול של חולים.

שיטות.

3280 מבוגרים עם מחלה צרברו-וסקולרית ו- 17256 עם מחלות עורקיות חסימתיות אחרות או סכרת חולקו באופן אקראי ל- 2 קבוצות, כשהאחת קיבלה סימווסטטין 40 מ”ג ליום והשניה- פלצבו. ניתוחים תת-קבוצתיים הגדירו “אירוע וסקולרי משמעותי” ראשון (כמו- אוטם לבבי לא פטלי או מוות קורונרי, אוטם מוחי או כל הליך של רווסקולריזציה) בתת-קטגוריות של מחלה קודמת. התוצאות כללו כל אוטם מוחי ותת-קבוצות של אוטמים מוחיים. ההשוואות היו בין חולים שטופלו בסימווסטטין לבין החולים שקיבלו פלצבו, שגרם להבדל ממוצע ב- LDL כולסטרול של 1 מ”מול/ליטר (mg/dL 39 ) במהלך 5 שנות הטיפול.

תוצאות.

נמצאה הפחתה יחסית משמעותית של 25%  בשיעור האירוע הראשון המשמעותי לגביי אוטם מוחי

(4.3% בקבוצת הסימווסטטין לעומת 5.7% בקבוצת הפלצבו), המשקפת הפחתה מוחלטת של 28% בשיעור האוטמים המוחיים האיסכמיים וללא שינוי מבחינת אוטמים המורגיים. בנוסף לכך, סימווסטטין הפחית את שיעור החולים עם TIA, אנדארטרקטומיות קרוטידיות או אנגיופלסטיות. ההפחתה בשיעור האוטם המוחי לא היתה משמעותית בשנה הראשונה אך החלה להיות משמעותית בסוף השנה השניה. לא נמצאה הפחתה ניכרת בשיעור האוטם המוחי בקרב החולים שסבלו ממחלה צרברו-וסקולרית קודמת אך היתה הפחתה משמעותית של 20% בשיעור הופעתו של כל אירוע וסקולרי משמעותי. ההפחתות היחסיות בשיעור האוטם המוחי היו כ- 25% בכל אחת מתת הקבוצות שנבדקו: חולים עם מחלה קורונרית או סכרת, חולים מתחת או מעל גיל 70 וחולים עם רמות שונות של לחץ-דם או ליפידים. 

מסקנות.

במחקר הנוכחי נמצאו מספרים גבוהים יותר של חולים שסבלו מאוטם מוחי בהשוואה למחקרים קודמים עם תרופות להורדת רמת הכולסטרול בדם. התוצאות מראות שטיפול בסטטין מפחית במהירות לא רק את שיעור ההארעות של ארועים קורונריים אלא גם של אוטמים מוחיים איסכמיים, ללא השפעה ניכרת על דימום מוחי, גם בקרב אנשים ללא רמות גבוהות של כולסטרול בדם. טיפול בסימווסטטין 40 מ”ג ליום הפחית את שיעור האוטמים המוחיים האיסכמיים בכרבע, ולאחר התחשבות בחוסר היענות, טיפול זה יכול להפחית את שיעור האוטם המוחי בכשליש. ה- Heart Protection Study מספק גם הוכחה לכך שטיפול בסטטין יעיל באנשים עם מחלה צרברו-וסקולרית קודמת, גם אם אינם סובלים ממחלה קורונרית.

הצעות לקריאה נוספת:

  • Law MR, Wald NJ, Rudnicka AR. Quantifying effect of statins on low density lipoprotein cholesterol, ischemic heart disease, and stroke: systematic review and meta-analysis. BMJ 2003;326:1423-29.

  • Hebert PR, Gaziano JM, Hennekens CH. An overview of trials of cholesterol lowering and risk of stroke. Arch Intern Med 1995;155:50-55.

  • White HD, Simes RJ, Anderson NE, et al. Pravastatin therapy and the risk of stroke. N Engl J Med 2000;343:317-26.

  • Hebert PR, Gaziano JM, Chan KS, Hennekens CH. Cholesterol lowering with statin drugs, risk of stroke, and total mortality: an overview of randomized trials. JAMA 1997;278:313-21.

  • Amarenco P. Hypercholesterolemia, lipid-lowering agents, and the risk of brain infarction. Neurology 2001;57 (suppl 2):S35-44.

    • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

      היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

      היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

    • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

      וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

      וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

    • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

      אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

      אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

    • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

      האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

    • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

      טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

      במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

    • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

      האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

      מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

    • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

      יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

      בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

    • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

      האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

      בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

    © ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
     כל הזכויות שמורות
    09-765-8233 

     

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
    להרשמה לאתר
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה