על-פי תוצאות מחקר אקראי וכפול-סמיות שפורסם לאחרונה, מתן alendronate הוא טיפול בפעילות יתר ראשונית של בלוטות הפארא-תירואיד (PHPT) שאיננה סימפטומטית.

החוקרים כותבים כי PHPT קשורה לעיתים קרובות בירידה בצפיפות העצם (BMD) וכי משום שדיווחים רבים מציינים כי עד ל-80% ממקרי ה-PHPT הם א-סימפטומטיים לא ברור האם יש לייעץ על כריתת הבלוטות בכל המקרים. מפני שאובדן העצם הנצפה במקרי PHPT שונה מזה הנצפה באוסטאופורוזיס של גיל הבלות, הם מסבירים, חשוב לבדוק את השימוש בביס-פוספונטים להגדלת מסת העצם במקרים אלה. באופן אידיאלי, הם מציינים, תרופה לטיפול ב-PHPT תבקר על המשתנים הביוכימיים של המחלה וגם על שחלוף העצם ועל צפיפותה.

בכדי לקבוע האם מתן alendronate במינון של 10 מ”ג ביום שומר על ערך ה-BMD או משפר אותו בחולי PHPT מוינו 44 חולים ב-PHPT א-סימפטומטי, שלא התאימו לקווים המנחים לביצוע נתיחה או סרבו לעבור אותה, על פי מינם וחולקו באקראי לקבלת טיפול ולקבוצת פלצבו. כעבור 12 חודשים הועברו החולים בקבוצת הפלצבו למתן alendronate, כך שכל המשתתפים קיבלו טיפול פעיל במהלך השנה השניה למחקר.

אינדקס התוצאה הראשוני היה ערך ה-BMD שנמדד כל 6 חודשים באמצעות dual-energy x-ray absorptiometry בעמוד השדרה הלומבארי, בצוואר ה-femur, בירך ובשליש הדיסטאלי של ה-radius. בדיקות סידן, זרחן, PTH, פעילות ה-BSAP, והפרשת סידן ו-NTX בשתן נערכו כל שלושה חודשים.

במהלך שנתיים של הטיפול, נמצא ה-alendronate קשור בעליה משמעותית בערך ה-BMD בעמוד השדרה הלומבארי (0.94% ± 6.85%, µd, 0.052, ערך P < .001) ובצוואר ה-femur (1.63% ± 3.67%, µd, 0.022, ערך P < .04). כעבור 12 חודשי טיפול ב-alendronate עלה משמעותית ערך ה-BMD בירך ונשמר יציב במהלך 12 חודשי הטיפול הבאים  (0.77% ± 4.01%, µd, 0.027, ערך P < .001). ערך ה-BMD ב-radius לא השתנה משמעותית במהלך המחקר.

כאשר קבוצת הפלצבו הועברה למתן alendronate כעבור 12 חודשים, עלה ערך ה-BMD ב-1.12% ± 4.1% (עם µd, 0.034; ערך P = .003) בעמוד השדרה הלומבארי וב-0.81% ± 1.7% (עם µd, 0.012; ערך P = .009) בירך. לא נמצא שינוי משמעותי סטטיסטית באף אחד מערכי ה-BMD שנמדדו כעבור 12 החודשים בקבוצת הפלצבו, ולא נמצא שינוי משמעותי גם כעבור 24 חודשים בערכי ה-BMD בשליש הדיסטאלי של ה-radius ובצוואר ה-femur.

מתן טיפול ב-alendronate נמצא קשור לירידה דרמטית בסמני שחלוף העצם הכוללים את הפרשת NTX בשתן כעבור 3 חודשים (ירידה של 13.5% ± 66%; µd, -60.27, ערך P < .001) ואת פעילות BSAP כעבור 6 חודשים (ירידה של 6.32% ± 49%; µd, -15.98, ערך P < .001), כעבור 9 חודשים (ירידה של 7.85% ± 53%; µd, -17.11, ערך P < .001), וכעבור 12 חודשים (ירידה של 6.96% ± 53%; µd, -17.36, ערך P < .001). אולםף רמות ה-NTX ופעילות ה-BSAP נותרו מוגבהות בקבוצת הפלצבו. מתן alendronate לא השפיע על רמות הסידן (הכללית ובמיוננת) וה-PTH בסרום, ועל רמת הסידן בשתן.

החוקרים כותבים כי במקרי PHPT מעלה מתן alendronate משמעותית את ערך ה-BMD בעמוד השדרה הלומבארי כעבור 12 חודשים וכעבור 24 חודשים מתחילת הטיפול. ירידה משמעותית בשיעור שחלוף העצם מתרחשת כעבור 24 חודשים עם שמירה על רמות יציבות של סידן ושל PTH בסרום. הם מסכמים כי alendronate עשוי להוות אלטרנטיבה שימושית לכריתת בלוטות הפארא-תירואיד במקרי PHPT א-סימפטומטיים שבהם נמצאים ערכי BMD נמוכים.

J Clin Endocrinol Metab. 2004;89:3319-3325

לידיעה במדסקייפ