תוצאות מחקר אקראי, כפול-סמיות, ומבוקר על-ידי פלצבו שפורסמו לאחרונה מעידות כי צריכת שוקולד מריר עשיר ב-Flavonoid משפרת את תיפקוד האנדותל וקשורה בעליה בריכוזי ה-epicatechin בפלסמה, במבוגרים בריאים.

החוקרים כותבים כי שוקולד מריר המיוצר מצמח ה-Theobroma cacao מהווה מקור עשיר ב-flavonoids, וכי ל-flavonoids שמקורם בקקאו השפעות מגוננות על הלב, הכוללות תכונות אנטי-אוקסידנטיות, עיכוב פעילות של טסיות דם, והפעלה של ה-nitric oxide synthase באנדותל.

במסגרת המחקר, חילקו החוקרים באקראי את המתנדבים הבריאים שהשתתפו לצריכה יומית של 46 גר’ שוקולד מריר עשיר ב-flavonoid ( קבוצה בת 11 נבדקים) או לצריכה יומית של שוקולד מריר בעל תכולת flavonoid דלה ( קבוצה בת 10 נבדקים). יכולת העורק הברכיאלי להתרחב לאחר לחיצה באמצעות שרוולית למשך 5 דקות נמדדה באמצעות אולטרא-סאונד בזמן תחילת הניסוי וכעבור שבועיים. ההרחבה תלוית הזרימה (FMD) של העורק הברכיאלי המגיב בהתאמה טובה לתגובת העורקים הקורונרים נקבעה כשינוי השיא בקוטר הכלי מזמן תחילת הניסוי.

ההבדל הממוצע בערך ה-FMD מזמן תחילת הניסוי השתנה משמעותית בקבוצה שצרכה שוקולד עשיר ב-flavonoid, בהשוואה לקבוצה שצרכה שוקולד דל flavonoid  ( ערך P = .02). בעוד הירידה הממוצעת ב-FMD בקבוצה שצרכה שוקולד דל flavonoid לא היתה משמעותית (P = .17), העליה הממוצעת בערך ה-FMD בקבוצה שצרכה שוקולד עשיר ב-flavonoid היתה כמעט משמעותית  (P = .05).

אחד החוקרים מסביר כי השיפור בתיפקוד האנדותל (יכולת העורק להתרחב) הוא אינדיקטיבי לשיפור בריאות כלי הדם ולסיכון נמוך ללקות במחלת לב. הוא מפרט כי בעורקים היכולים להתרחב יותר יש זרימת דם מוגברת, דבר החשוב במיוחד ללב.

Epicatechin נצפו ברמות גבוהות בדם. מדידות ריכוזם בפלסמה כעבור שבועיים הראו עליה משמעותית ביחס למדידות מתחילת הניסוי בקבוצה שצרכה שוקולד עשיר ב-flavonoid, אך לא בקבוצה שצרכה שוקולד דל flavonoid, שם נראתה ירידה קטנה ברמתם (25.6-204.4nmol/L; ערך P < .001, ו- 17.9-17.5nmol/L; ערך P = .99, בהתאמה).

החוקרים מסבירים כי התרחבות תלוית-זרימה בעורק הברכיאלי מהווה תיפקוד תלוי אנדותל הקשור בשחרור NO וככל הנראה גם prostanoids המיוצרים באנדותל. הם מוסיפים כי יתכן שריכוזי ה-epicatechin המוגבהים בפלסמה בקבוצה שצרכה רמות גבוהות של flavonoid  העלו את רמת הואזו-דילטורים המיוצרים באנדותל ושיפרו את תיפקוד האנדותל.

לא נמצאו שינויים במרקרים ביולוגיים של אנטי-אוקסידנטים, דחק אוקסידטיבי, פרופיל השומנים, לחץ הדם, משקל הגוף, או ה-BMI.

החוקרים מציינים כי יתכן שה-flavonoids מהווים מרקר של אלמנטים פעילים ביולוגית המצויים בשוקולד, וכי ניתן לבדוק את האפשרות הזו באמצעות מתן flavonoids נקיים.

לטענת החוקרים, הממצאים מעידים על השפעה אפשרית מגוננת על הלב של שוקולד עשיר ב-flavonoid שאיננה תלויה במדידות הדחק האוקסדטיבי ופרופיל השומנים, ויש לבצע מחקרים גדולים יותר, לטווח הארוך במקורות מזון עשירים ב-flavonoids כגון שוקולד.  

J Am Coll Nutr. 2004;23:197-204

לידיעה במדסקייפ