פגעים פריפריים מלנוציטיים שפירים המופיעים באוכלוסיה הלבנה, ובעיקר בחולים בסינדרום של שומות לא טיפוסיות, לא אופיינו היטב עד לתקופה האחרונה. התפתחות הדרמוסקופיה מאפשרת אבחון מדויק יותר של פגעי העור הפיגמנטיים.
מטרת המחקר היתה לבחון את המאפיינים הדרמוסקופיים של פגעים וולריים שפירים בקבוצת חולים לבנים הסובלים מסינדרום שומות לא טיפוסיות.
המחקר נערך במרכז רפואי פרטי המתמחה באבחון מוקדם של מלנומה ממאירה וביחידה לטיפול במלנומה בבית חולים אוניברסיטאי.
במסגרת המחקר נבדקו פגעים מלנוציטיים אקרליים בקרב 511 חולים הסובלים מסינדרום שומות לא טיפוסיות תוך שימוש בהערכה קלינית סטנדרטית ובדרמוסקופיה.
ב-156 מהחולים נצפו 210 פגעים מלנוציטיים אקרליים: 165 על גבי סוליות הרגליים של 121 חולים, ו-45 על-גבי כפות הידיים של 35 חולים. לא התגלו פגעים אקרליים ממאירים. החוקרים מבחינים בכמה דפוסים של פגעים: parallel furrow ב-111 פגעים (52.9%), latticelike ב-26 פגעים(12.4%), fibrillar או filamentous ב-13 פגעים (6.2%), ודפוס לא טיפוסי ב-29 פגעים (13.8%). ב-31 פגעים (14.8%) נצפו 3 דפוסים שלא הוגדרו בעבר : דפוס גלובולרי ב-11 פגעים (5.2%), דפוס הומוגני ב-15 פגעים (7.9%) ודפוס אקרלי רטיקולרי ב-5 פגעים (2.4%).
החוקרים מסכמים כי ניתן היה לצפות במספר גדול מהמצופה של פגעים מלנוציטיים שפירים באזורים חלקים של העור, דבר הקשור ככל הנראה לבחירת קבוצת חולים הסובלים מסינדרום שומות לא-טיפוסיות, אם כי הדפוסים שנצפו בדרמוסקופיה היו דומים לאלו שהוצגו במחקרים קודמים. בנוסף, הם מציינים, הוגדרו 3 דפוסים דרמוסקופיים שפירים חדשים שיאפשרו איפיון טוב יותר של הפגעים האקרליים.
Arch Dermatol. 2004;140:538-544.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!