תת-תזונה בתינוקות, אחת הבעיות העיקריות בבריאות הציבור בעולם המתפתח. סקירות בדרום הודו גילו כי תת-תזונה במידה קלה עד בינונית פוקדת שליש מאוכלוסיית הילדים במחוז זה. האטיולוגיה לתת- תזונה מגוונת היא, וחוסר אמצעי קניה רק אחד הגורמים. בין הגורמים נמצאים:-

1          סיבות תזונתיות, לדוגמא מיעוט חלב אם ליונקים, ודיאטה לא מאוזנת בעת הגמילה

2          גורמים סוציו-איקונומיים

3          מצב בריאותה של האם. כאשר האם במצב של תת-תזונה בעצמה, ידוע כי מצבה משפיע גם על מצבו של התינוק שנולד. וכן הריון  מוקדם,  בטרם היגיעה האם לגיל עשרים שנה, Teenage pregnancy”“  מהווה גורם סיכון לתזונת התינוק.

4          בנוסף לאלה,  הועלה חשד  לקשר בין דיכאון ואינטליגנציה נמוכה באם, לבין תת-תזונה אצל התינוק.

העבודה לפנינו מקורה בדרום הודו והיא בודקת את המתאם בין אימהות הלוקות

בדיכאון ואמהות עם  מנת משכל ירודה לבין תת-תזונה בתינוק לבין. 

העבודה התבצעה באזור כפרי, אזור הנמצא בפיקוח ומעקב מתמיד של המחלקה לבריאות

הציבור המקומית. 

רוב האוכלוסייה מתפרנסת מחקלאות ומגידול בהמות. עובדות הציבור מכירות את האוכלוסייה כי

הן באות מהשטח. 

התינוקות נבדקו בתחנת אם וילד  במועדים  קבועים. בכל ביקור נמדד משקלו ואורכו של התינוק.

מצב של תת-תזונה הוגדר מדרגה 1 ועד דרגת 4.

דרגה 1 –  כמשקל גוף  בין 70% ועד 79% מהמשקל הצפוי לגיל.

דרגה 2 משקל גוף הנע בין 60%- ועד 69%

דרגה 3 מ 50% ועד 59%

ודרגה 4 מתחת ל 50% –  אך כפי שיתברר מהתוצאות, לא נמצאו תינוקות ברמת תת-תזונה כל

כך חמורה.

לא נכללו במחקר תינוקות  שסבלו ממחלות כרוניות, או ממשפחות חד-הוריות.

כן לא השתתפו במחקר תינוקות שמשקל הלידה שלהם פחות משני ק”ג או שנולדו לפני המועד.

לכל תינוק שסבל מתת-תזונה נמצא תינוק בריא לבקרה, באותו גיל, מין ורקע סוציו-אקונומי דומה.

לעיתים קרובות תינוק הבקרה היה שכן.

כל אם נחקרה בידי צוות  עובדי ציבור במטרה ללמוד על מצב הבריאות הנפשית של

האם. מנת משכל של האם נבדק על ידי צוות אשר התמחה בבדיקה זו. כן נעשתה הערכת  המצב הסוציו-איקונומי.

בעת המחקר גיל הממוצע של התינוקות היה 10 חודשים. בקבוצת התת-תזונה רוב התינוקות סבלו מתת-תזונה דרגה 1, 25% מדרגה 2 ו  10% בלבד היו בדרגה 3.

התוצאות הראו מתאם מובהק  בין דיכאון האם לבין תת-תזונה בתינוק. החוקרים בדקו באופן נפרד דיכאון בתר-לידתי post-partum depression–  ממנו האם הבריאה בנתיים, ודיכאון בעת הסקר. מממצאי המחקר עולה כי ההשפעה של דיכאון בתר-לידתי על תזונת התינוק חמור יותר מדיכאון  בזמן הסקר, כאשר הגיל הממוצע היה כ 10 חודשים.

מובן לכל שאם הנמצאת בדיכאון מתקשה להתמודד עם התפקידים המוטלים עליה. היא מאבדת עניין בגידול הילד ובתזונתו. יש כאן תמונה ללא מוצא חוסר יכולת האם מביא אותה לייאוש, והייאוש מגביר את   הדיכאון.

כן נמצא קשר מובהק בין האנטליגנציה של האם לבין המצב התזונתי של התינוק. הזנה,  לא אינסטינקט  טבעי באדם.  יש ללמוד וללמד אותה. האמהות במחקר אמנם קבלו הדרכה, אך הקליטה היתה שונה בין אמהות בעלות אינטליגנציה רגילה לאמהות פחות מחוננות. וכן אין ספק שאמהות בדיכאון לא רכשו את המיומנות לתכנן ולהכין את המזון.

הערת העורך: וכי ישאל השואל מה לנו ולהודים? האם בעיית התת-תזונה קיימת גם  אצלנו ?   דיכאון בתר-לידתי תופעה הקיימת בכל העולם. גם אצלנו נמצאות אמהות אשר אינן מסוגלות להתמודד עם ניהול ביתם וגידול ילדיהם. ומה לגבי משפחות מרובות ילדים? אני שואל את עצמי כמה תינוקות ראיתי בחיי שסבלו מהפרעה בשגשוג, ולא בררתי האם הרקע לתופעה במצבה הנפשי של האם ? אולי היא

נזקקה לתמיכה נפשית, והתביישה לפתוח את ליבה ?  

לכן כדאי להיות קשוב למסר של מאמר זה.

Maternal depression and low maternal intelligence as risk factors for malnutrition in children: a community based case-control study from South India.Anoop S, Saravanan B, Joseph A, Cherian A, Jacob KS.

Arch Dis Child 2004;89:325-9.

המאמר הופיע בירחון Archives of Disease in Childhood   לחדש אפריל 2004