מספר מחקרים אקראיים ומבוקרים גדולים הראו שטיפול להפחתת רמות הכולסטרול בעזרת סטטינים מפחית את הסיכון למוות או אירועים קרדיו-וסקולריים בטווח נרחב של רמות כולסטרול ללא תלות בקיום מחלת לב כלילית ידועה.

מינון הסטטינים שניתנו באותם מחקרים הביא להפחתה של 24 עד 35% ברמות ה-LDL, הקווים המנחים כיום קובעים כי יעד המטרה של הטיפול הוא LDL-C של פחות מ-  mg/dL 100 במטופלים עם מחלה כלילית ידועה או סוכרת. לא ברור האם הפחתה נוספת ברמות הליפידים תגביר את התועלת הקלינית.

מחקר PROVE ITTIMI 22 תוכנן במטרה לבחון האם טיפול אינטנסיבי בסטטין במטרה להגיע ליעד מטרה של כ- mg/dL  70 יפחית את שיעורי התמותה ואירועים קרדיו-וסקולריים חמורים במטופלים לאחר אוטם חד בשריר הלב.

נכללו במחקר מעל 4,000 מטופלים שאושפזו בשל אירוע כלילי חריף הם הוקצו אקראית לקבלת הטיפול המקובל ב- 40 מ”ג pravastatin ליום או טיפול אינטנסיבי ב- 80 מ”ג atorvastatin ליום. התוצאות העיקריות שנבחנו היו שיעור התמותה הכלילית, אוטם בשריר הלב, תעוקת לב בלתי-יציבה הדרשה אשפוז חוזר, צורך ברה-וסקולריזציה ושבץ. זמן המעקב היה בממוצע 24 חודשים.

בתחילת המחקר, לפני ההקצאה לקבוצות הטיפול, רמת ה-LDL החציוני היתה mg/dL 106. רמת ה-LDL החציוני שהושגה במהלך תקופת הטיפול היתה mg/dL 95 בקבוצת הטיפול הרגיל בפרבסטטין ו mg/dL 62 בקבוצת הטיפול האינטנסיבי באטורבסטטין.

שיעור התוצאות העיקריות ה- end points שכזכור כללו תמותה, MI , תעוקה, צורך ברהוסקולריזציה, ושבץ , לאחר שנתיים היה 26.3% בקבוצת הפרבסטטין בהשוואה ל 22.4% בקבוצת האטורבסטטין, ערכים המשקפים הפחתה משמעותית סטטיסטית של % 16 ביחס הסיכון לטובת הטיפול באטורבסטטין.

שני הטיפולים נסבלו טוב באופן כללי, אך בקבוצת הטיפול באטורבסטטין היה שיעור גבוה משמעותית של השפעות לוואי כבדיות בהשוואה לטיפול הרגיל בפרבסטטין.

החוקרים מסכמים שבקרב מטופלים שעברו לאחרונה אוטם חד בשריר הלב, טיפול אינטנסיבי בסטטין מספק הגנה רבה יותר ממוות או אירועים קרדיו-וסקולריים חוזרים בהשוואה לטיפול המקובל. ממצאים אלו מעידים שקבוצת מטופלים זו מפיקה תועלת מטיפול מוקדם להפחתת ריכוז ה-LDL לרמות נמוכות מאלו המוגדרות כיום כיעד מטרה לטיפול.

הערת העורך: החשיבות של מחקר זה, שאגב מומן ותוכנן ע”י חברת BMS, משווקת הפרבסטטין,  מתוך מטרה להוכיח שלהורדה דרסטית של LDL-C אין משמעות קלינית, היא שבחולים הנמצאים בסיכון גבוה, הסלוגן המתייחס ל-LDL-C:  “lower is better ” הוא אכן נכון ובעל משמעות קלינית הבאה לידי ביטוי בירידה משמעותית באירועים קרדיווסקולרים, כבר בטווח הקצר. המחקר מחזק את הגישה שבמטופלינו הנמצאים כבר בסיכון גבוה (עם רקע קודם של מחלת לב, סוכרתיים) עלינו לעשות כל מאמץ כדי להשיג בחולים LDL-C נמוך ככל האפשר.

Intensive versus Moderate Lipid Lowering with Statins after Acute Coronary Syndromes, Christopher P. Cannon et a,

NEJM Volume 350:1495-1504, April 8, 2004, Number 15

למאמר