הפרווירוס 19B מוכר לנו זה 30 שנה. Yvonne Cossart וירולוגית אוסטרלית שעבדה בלונדון היתה זאת שגילתה את הוירוס לראשונה. החוקרת עבדה בפיתוח  בדיקה לאבחנת הפטיטיס ,B ומצאה תגובה שחרגה מיתר התגובות שקבלה. רוב בני אדם היו מתעלמים מממצא זה, אך לא חוקר אמיתי. היא גזרה את פיסת נייר הסינון בו נמצא  משקע  התגובה, הסתכלה בו במיקרוסקופ האלקטרוני ומצאה וירוס אותו לא הכרנו מקודם.

            כאשר החלו לבדוק רמות נוגדנים בדם לוירוס זה באוכלוסייה, התברר כי אצל מרבית המבוגרים נוגדנים אלה נמצאים. ההנחה  דברה בוירוס הנפוץ וכנראה גורם לאחת ממחלות הילדות. כעבור מספר שנים  הוכח כי פרווירוס 19B הגורם למחלת הילדים הנקראת המחלה החמישית או erythema infectiosum.

            וכי למה נקראת המחלה “המחלה החמישית” ומי הן המחלות מאחת ועד ארבע ? מספור המחלות בשיטה זו היא לפי תאריך תיאורם: חצבת המחלה הראשונה,  השניה שנית, השלישית אדמת. בקשר למחלה הרביעית  הוחלט בינתיים שאינה קיימת כלל. המחלה החמישית הזכרנו והמחלה השישית הרי היא אביבית פתאומית או Roseola infantum.

            כיום קיימות בדיקות לאיבחון זיהומים בפרווירוס 19B וכן בנמצא גם טיפול.  תרכיבי חיסון נמצאים בשלבי פיתוח.

            משפחת הפרווירוסים תפוצתה בכל בממלכת בעלי החיים. היא גורמת למחלות ולנזק רב.

            וכעת ניגש לתיאור מפורט יותר של הנזק המחולל על ידי הפרווירוס ועל אמצעי התגוננות.

            לגבי האפידימיולוגיה  יש לציין שהוירוס התפשט בכל רחבי העולם להוציא מספר שבטים אפריקאים שטרם נדבקו. בעולם המערבי  במחצית הנוער בגיל 15 נמצאים  נוגדנים ספציפים, הוכחה שנדבקו בעבר. סביר להניח שסימנים קליניים אופיינים למחלה החמישית לא הופיעו בכולם. היארעות המחלה גבוהה בחודשי האביב מאשר ביתר העונות. המחלה מתפשטת דרך  הפרשות האף והנשימה אך תוארה הדבקה גם  על ידי דם ומוצריו.

מה התמונה הקלינית האופיינית  למחלה החמישית ?  חום הגוף עולה, ותחילת המחלה דמוית שפעת.   הסימן האופייני – אודם בפנים כאילו החולה קיבל סטירת לחי –   the slapped cheek appearance.  פריחה זו מופיעה רק  שבועיים לאחר תחילת המחלה יחד עם הופעת הנוגדנים לוירוס. יתכן איפוא כי הפריחה נובעת מתגובת אנטיגן נוגדן בעור, כלומר משקע של תרכובות אימוניות immune complexes. לפעמים הפריחה לזמן קצר ביותר, ויש  והיא דומה לפריחה האופיינית לאדמת. חשיפה לשמש וחימום הגוף עשויים לגרום להופעה מחודשת של הפריחה. 

            בניגוד למהלך המחלה המתואר בילדים, – במבוגרים, ובמיוחד בנשים בגיל העמידה,  יופיעו כאבי פרקים או אפילו דלקת  פרקים. לפגיעה תמונה סימטרית, הכאבים והדלקת נמצאים בעיקר בידים אך יתכן גם בקרסוליים, בברכיים ובשורשי כף היד. קשה להבדיל בין דלקת מפרקים שגרונית rheumatoid arthritis–  לבין ביטוי זה של זיהום בפרווירוס. ברוב המקרים כאבי הפרקים חולפים תוך שבועות מספר. אך גם כאשר הם נמשכים חודשים ושנים אין הרס של המפרקים כפי שקורה בדלקת מפרקים שגרונית.

            יש מספר חוקרים הטוענים שלפרווירוס חלק בתמונה הקלינית של דלקת מפרקים שגרונית אך דעת הרוב הוא כי לא הוכח קשר כזה.

            בדיקות מעבדה יראו כי הפרווירוס מדכא יצירת כדוריות אדומות בילדים ובמבוגרים. בהעדר מחלות כרוניות תכונה זו מתבטאת רק  בהעלמות רטיקולוציטים בדם,    בלא ירידה ברמת ההמוגלובין. כאשר חולה סובל מהרס דם כרוני, כפי שקורה באנמיה החרמשית, –  sickle cell anemia  – דיכוי יצירת הדם גורם לירידה חדה ברמת ההמוגלובין, מצב המכונה בלועזית sickle cell crisis.  בבדיקת מח העצם בזמן המשבר התמונה שנקבל – העדר כדוריות דם אדומות צעירות. מצב זה המכונה גם aplastic crisis– מסתיים לפעמים באי-ספיקת לב, שבץ מוחי ואפילו מוות. יחד עם הירידה בכדוריות האדומות ניתן לגלות גם ירידה בספירה הלבנה ובמספר טסיות הדם התרומבוציטים.

מצב מסוכן  יותר  קיים כאשר אין יצירת  נוגדנים כנגד הווירוס מצב שיוביל    לחוסר דם מתמיד ומחייב מתן חוזר של עירויי דם. במצב של אי-יצירת נוגדנים לוירוס,   בעת זיהום בפרווירוס  נגלה כמויות עצומות של הוירוס בדם.

באלו מצבים  אין יצירת  נוגדנים לפרווירוס ?

            כמובן מחלות חסר אימוני  אחד המצבים בהם הפרווירוס מתרבה בגוף האדם בלא ניטרול על ידי נוגדנים. מצב זה מביא לאנמיה קשה ועיקשת. אך גם במקרים בהם חסר האימוני משני לטיפול כימותרפי, תוארו מקרים של זיהום מתמיד בפרווירוס. במחלת ה AIDS קיים דיכוי של המערכת האימונית. בחולי AIDS כאשר קיימת ירידה בספירת הדם, יש מקום לחפש עדות לזיהום בפרווירוס.

            האם זיהום  בפרווירוס בזמן ההריון מהווה סיכון לתינוק ? כפי שאמרנו, אחת התכונות העיקריות של הפרווירוס הוא דיכוי מוח העצם. ואכן זיהום בזמן ההריון מדכא את יצירת הדם בכבד וביתר מרכזי יצירת הדם בעובר. התוצאה – אנמיה קשה בעובר וביילוד. לעיתים התינוק נולד עם hydrops fetalis. יתכן גם שתסמונות חוסר דם בלידה, שסיבתן לא היתה ידועה עד כה, לדוגמא אנמיה Blackfan Diamond , מקורן  בזיהום  בפרווירוס.

            זיהום בפרווירוס נמצא כגורם אפשרי במספר רב של מחלות אחרות: ברשימה זו כלולים דלקת שריר הלב, – myocarditis–  מקרים בודדים של מחלת Kawasaki, Henoch-Schonlein purpura, ,giant cell arteritis    necrotizing vasculitis וכן התסמונת הידועה בשם gloves and socks syndrome. קיים חשד של קשר בין זיהום בפרווירוס לבין chronic  fatigue syndrome ,  וכן דלקת כרום המוח, אנצפליטיס וסיבוכים נוירולוגיים אחרים. האבחנה  תיעשה בבדיקות סרולוגיות ובמציאת DNA וירלי בדם.

            ברוב המקרים אין צורך בטיפול.  במקרה של חולה המקבל טיפול מדכא  חיסון יש צורך בהפסקת הטיפול  עד העלמות הזיהום. בחולי AIDS המצב ישתפר כאשר מתחילים בטיפול נגד ה HIV. אימון גלובולין מסחרי, מקור מצוין של נוגדנים לפרווירוס. הזרקת אימון גלובולין  משך שבוע ימים מהווה טיפול יעיל בחולים הסובלים מתופעות קשות של זיהום בפרווירוס.         בנוסף לטיפול, מתקרבים אנחנו לפיתוח חומר חיסון יעיל.

            הערת הערך: בימינו אנו, מפתיע תמיד, כאשר מתגלה שעדיין קיימים פתוגנים שטרם היכרנום. התמונה הקלינית המלאה של פתוגנים אלה מתגלה רק אט אט. כך היה במקרה של הליקובקטר פילורי, וכך גם בפרווירוס.  ההיקף המדויק של מחלות הנגרמות על ידי הפרווירוס טרם הוגדר ואת זה נלמד קרוב לוודאי רק בשנים הבאות.