פוטו-תרפיה בקרינת A אולטרא סגולה (UVA) מהווה טיפול בעל יעילות מוכחת ב-scleroderma, אך מנגנוני פעילותה אינם ברורים.
מטרת המחקר היתה לגלות את מנגנון הפעולה של פוטו-תרפיה ב-UVA במקרי morphea באמצעות מדיעות השפעתה על רמותיהם של משתנים שונים הקשורים למטבוליזם הקולגן.
במסגרת המחקר טופלו 21 מקרים של morphea באמצעות UVA במינון נמוך ובגל רחב במשך 20 מפגשי טיפול. 12 מקרים טופלו במינון של 20J/cm2/session עם מנה מצטברת של 400J/cm2 , ו-9 מקרים טופלו במינון של 10J/cm2/session עם מנה מצטברת של 200J/cm2. התגובה לטיפול נבחנה קלינית מדי שבוע. שתי ביופסיות עור נלקחו מאזור הפגיעה בכל חולה: לפני תחילת הטיפול ועם סיומו. חתכי פראפין נבדקו לצורך מדידות PCR כמותיות של קולגן I, קולגן III, קולגנאז, TGF-ביתא, ו-IFN-גמא.
18 מהחולים דיווחו על התרככות ניכרת של פגעי העור, בדרגות שונות שנעו מבינונית ב-57.1% מהם לטובה ב-19%, ולתגובה טובה מאוד ב-9.5%. לאחר הטיפול נמצאו שינויים משמעותיים סטטיסטית בכל המשתנים שנבדקו. הופיעה ירידה משמעותית ברמות קולגן I, קולגן III, ו-TGF-ביתא, ועליה משמעותית ברמות הקולגנאז (MMP-1) ו-IFN-גמא. השינוי היחסי הגדול ביותר היה ברמות הקולגנאז, לאחריו ברמות ה-IFN-גמא, לאחריו ברמות ה-TGF-ביתא, ולבסוף ברמות הקולגן I. השינוי ברמות הקולגן I, הקולגנאז, ה-IFN-גמא, וה-TGF-ביתא גדלו בהדרגה עם העליה בתגובה הקלינית. בכל המשתנים שנבדקו נמצאו שינויים יחסיים גדול יותר משמעותית במקרים שטופלו ב-20J/cm2/session בהשוואה לאלו שטופלו ב-10J/cm2/session, אם כי לא התגלה הבדל משמעותי בין שני המינונים מבחינת התגובה הקלינית לטיפול.
החוקרים מסיקים כי יעלות פוטו-תרפיה במינונים נמוכים של UVA בטיפול ב-scleroderma מקומית מושגת בעיקר בשל עליה בייצור MMP-1 ו-IFN-גמא, וגם בשל ירידה בייצור TGF-ביתא וקולגן. נראה כי השפעות אלה תלויות מינון, אך התגובה הקלינית איננה משתנה משמעותית עם שינוי מינון הטיפול.
Photodermatology, Photoimmunology & Photomedicine; 20: 2; 93
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!