על-פי תוצאות מחקר קוהורטי פרוספקטיבי שפורסם לאחרונה, צריכת שומן גבוהה קשורה להתפתחות אי-תקינויות של מטבוליזם הגלוקוז במהלך ההריון. מסקנה זו מנוגדת למסקנות שהתקבלו במחקר שפורסם בשנת 2000 שמצא כי לשומנים בלתי-רווים השפעה מגוננת מפני סבילות גלוקוז לקויה (IGT) ומפני סוכרת הריונית (GDM) בנשים סיניות.

במסגרת המחקר בדקו החוקרים נתונים שנאספו בקרב קבוצה קוהורטית של 1,698 נשים הרות. נאספו נתונים אודות מצב סוציו-אקונומי, ערך ה-BMI, והרגלי עישון בקרב הנבדקות. החוקרים פסלו מהשתתפות נשים שאינן לבנות או שחורות, נשים שהיו בהריון השני שלהן, ונשים שסובלות מסוכרת.

באמצעות שאלונים בדקו החוקרים את הרגלי הדיאטה של הנבדקות במהלך הטרימסטר השני להריון. משתנים תזונתיים בעלי חשיבות עבור החוקרים היו אבות מזון וצריכת אנרגיה כוללת. החוקרים העריכו את תרומת אבות המזון השונים באופן אחוזי מתוך צריכת האנרגיה הכוללת ועל-פי הערך הקלורי שהתקבל מכל אחד מהם.

מידע אודות סבילות לגלוקוז התקבל ממאגר הנתונים המצוי במחשב בית החולים ומהטבלאות הרפואיות, ועל-פיו חולקו הנשים לשלוש קטגריות: GDM, IGT, וסבילות נורמלית לגלוקוז. החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית רבת משתנים בכדי לחשב את הסיכון היחסי ל-IGT ול-GDM בהתאמה לגורמי ערבוב אפשריים. הם גם תכננו מספר מודלים לבדיקת ההיפותזה הנוגעת לקשר שבין דיאטה לבין הסיכון להתפתחות IGT ו-GDM.

החוקרים מצאו כי IGT הופיעה בשכיחות של 2.6% ו-GDM הופיעה בשכיחות של 5.2% בקרב כלל הנבדקות. נשים הסובלות מ-GDM דיווחו על ערכי BMI שלפני ההריון גבוהים בממוצע מאלו שדווחו על ידי נשים בעלות סבילות תקינה לגלוקוז ונשים שבהן התפתח IGT.

מודל נוסף מדגים כי הוספת 100 קק”ל מפחממות לדיאטה קשורה בהפחתת הסיכון ללקות ב-IGT בשיעור של 12% ובהפחתת הסיכון ללקות ב-GDM בשיעור של 9%. החלפת הפחממות בשומנים (לכל 1% מצריכת הקלוריות הכללית) גורמת לעליה משמעותית בסיכון להתפתחות IGT ובסיכון להתפתחות GDM (סיכון יחסי = 1.1, 95%CI, 1.02-1.12, וסיכון יחסי = 1.1, 95%CI, 1.02-1.10, בהתאמה). החוקרים מציינים גם כי הורדה בשיעור של 10% משומני הדיאטה והעלאה בשיעור של 10% בפחממות הדיאטה מפחיתים במחצית את הסבירות להופעת IGT ו-GDM.

החוקרים כותבים כי בקרב נשים שצורכות דיאטה המורכבת מיותר שומנים ופחות פחממות עולה הסיכון ל-IGT ב-7% ואילו הסיכון ל-GDM עולה ב-6% לכל עליה בשיעור של 1% בשומני הדיאטה. הם מוסיפים כי בהתאם לציפיות, החלפת השומנים בפחממות גרמה לירידה בשיעור של 6% בסיכון ללקות ב-IGT ובסיכון ללקות ב-GDM עם כל עליה של 1% בצריכת הפחממות.

החוקרים מודעים לכך שתוצאות אלו שונות מן התוצאות שהתקבלו במחקר קודם בו נמצא קשר בין עליה בצריכת שומנים לבין סיכון מופחת ללקות ב-IGT וב-GDM בקרב 116 נבדקות. אולם, הם מציינים כי קיימים שינויים באופי מטבוליזים הגלוקוז בין קבוצות אתניות ובעוד המחקר הקודם נערך בנשים ממוצא סיני, בדק המחקר הנוכחי נשים מהאוכלסיה הלבנה והשחורה.

בנוסף, הם מדגישים כי המחקר הקודם הראה ששומנים בלתי-רווים, בצורת שמן סויה, הינם בעלי השפעה מגוננת חזקה מפני IGT ו-GDM. הרכב תצרוכת הפחממות והשומנים במחקר הנוכחי עשויה להיות עתירה יותר בשומנים רוויים, לטענתם.

החוקרים מסכמים כי תוצאותיהם מוסיפות מידע הנוגע לדיון אודות הדיאטה האופטימלית בזמן ההריון. התוצאה הסופית, לדבריהם, תואמת להמלצות הנוגעות להפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2. הם מציינים כי במחקרים עתידיים יש לנסות ולהפריד את סוגי הפחמימות והשומנים השונים  הקשורים בהקטנת הסיכון.