Ramipril במינון נמוך אינו מקטין שכיחות ארועים קרדיווסקולרים, כלייתים או תמותה בחולים הסובלים מסוכרת Type 2 ואלבומינוריה (BMJ)

במחקר חדש במסגרת רפואה ראשונית לא נצפה שיפור מבחינה קרדיווסקולרית או כלייתית בחולי סוכרת type 2 עם אלבומינוריה אשר טופלו במינון נמוך של ramipril.

במחקר השתתפו 4,912 חולי סכרת type 2 בני 50 ומעלה, אשר נטלו תרופות אנטי-סכרתיות P.O , הפרשת האלבומין בדמם היתה שווה או גבוהה מ-20 מ”ג/ליטר ורמות הקריאטינין שלהם לא עלו על 150 µ/L.

קבוצת אחת ובה 2,443 חולים טופלה ב-1.25 מ”ג ramipril ביום ואילו הקבוצה השניה ובה 2,469 חולים קיבלה פלאצבו, כל זאת בנוסף לטיפול התרופתי הרגיל שקיבלו החולים.

המעקב אחר החולים נמשך בין 3 ל-6 שנים כשהתוצאה שנבדקה היתה סיכום השכיחויות של מוות מסיבה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי, שבץ, אי ספיקת לב חמורה ושל אי ספיקת כליות סופנית.

החוקרים מצאו שבקבוצת ה- ramipril כ-14.8% מהחולים הגיעו לתוצאה הזו לעומת 15.5% בקבוצת הפלאצבו. הם לא מצאו הבדלים בין הקבוצות מבחינת השכיחות של כל מאורע בנפרד.

בקבוצת ה- ramipril נצפתה ירידה גדולה יותר בלחצי דם הסיסטולים והדיאסטולים בהשוואה לקבוצת הפלאצבו. בנוסף ציינו החוקרים שבקרב קבוצת ה- ramipril היתה נטיה לירידה יותר משמעותית בפרוטאינוריה והמיקרואלבומינוריה במהלך הטיפול ושמבחינת רמות הקריאטינין בסרום, בשתי הקבוצות היתה עלייה דומה.

שיעור תופעות הלוואי שהביא להפסקת הטיפול היה 24.9% בקבוצת ה- ramipril ו-22.4% בקבוצת הפלאצבו.

מסקנת החוקרים היתה שהאפקט המגן על הלב של ramipril הוא תלוי מינון כיוון שבניגוד לאפקטיביות של הטיפול במינון 10 מ”ג, במחקר זה בו נבדק הטיפול במינון של 1.25 מ”ג לא היתה השפעה מגנה על הלב.

   

BMJ doi:10.1136/bmj.37970.629537.0D.

לידיעה בדוקגייד

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה