על-פי תוצאות מחקר פרוספקטיבי מסוג cross-section שפורסם לאחרונה, נמצא שימוש בתוספות ויטמינים E ו-C במינון גבוה קשור לירידה בשכיחות ובדרגת מחלת אלצהיימר (AD) באוכלוסית נבדקים קשישים.

החוקרים כותבים כי טיפול הבריאות הציבורי ב-AD ילך ויגדל ככל שעולה תוחלת החיים. הם מוסיפים כי אנטי-אוקסידנטים עשויים להגן על המוח המזדקן מפני נזק חימצוני הקשור בשינויים הפתולוגיים המתרחשים ב-AD.

במחקר שנערך בין השנים 1995-1997, בדקו החוקרים את שכיחות הופעת מקרים של דמנציה ושל AD ואספו נתונים אודות שימוש בתוספי מזון בקרב 4,740 נבדקים מעל גיל 65 שנים. 200 מקרי AD הופיעו בין השנים 1995-1997, ו-104 מקרים הופיעו במהלך המעקב בין השנים 1998-2000.

צרכני ויטמין E הוגדרו כאלה שדיווחו על נטילת תוסף מזון של ויטמין E או מולטי-ויטמין המכילים יותר מ-400IU ויטמין E. צרכני ויטמין C הוגדרו ככאלה שנוטלים לפחות 500 מ”ג חומצה אסקורבית. צרכני מולטי-ויטמין הוגדרו כאלה שדיווחו על נטילת מולטי-ויטמין המכיל מינונים נמוכים יותר של הויטמינים E ו-C.

הירידה הגדולה ביותר בשכיחות ובדרגת ההופעה של AD נמצאה בקרב נבדקים שצורכים תוספת משולבת של ויטמינים E ו-C, עם או ללא מולטי-ויטמינים נוספים. שימוש משולב בתוספת ויטמינים E ו-C הפחית את שכיחות ה-AD בכ-78% (or=0.22%;95%CI, 0.05-0.60) ואת דרגת ה-AD בכ-64%  (or=0.36%;95%CI, 0.09-0.99).

נטייה לסיכון מופחת ל-AD נמצאה בקרב נבדקים שמשתמשים בויטמין E ובמולטי-ויטמין המכיל ויטמין C. אולם, לא נצפה אפקט מגן בשימוש בויטמין C בלבד, בויטמין E בלבד, במולטי-ויטמין בלבד, או בתוסף המכיל קומפקס ויטמיני B.

מגבלות המחקר כוללות נתוני שכיחות מסוג cross-section, תקופת מעקב מוגבלת לנתוני השכיחות (3 שנים) ואת המכשלות הכרוכות בביצוע ניסוי תצפיתי, כגון הימצאות גורמי ערבוב הקשורים בשימוש בויטמינים.

החוקרים מציינים כי האספקה היומית הממולצת כיום עומדת על 15 מ”ג (22IU) עבור ויטמין E ועל 75-90 מ”ג עבור ויטמין C (חומצה אסקורבית). מולטי-ויטמין טיפוסי מכיל את האספקה היומית המומלצת, ואילו תוסף מזון נפרד מכיל מינונים של עד ל-1,000IU של ויטמין E ושל 500-1000 מ”ג או יותר של ויטמין C (חומצה אסקורבית).

החוקרים כותבים כי הממצאים מעידים שויטמינים E ו-C עשויים לספק הגנה מפני AD כשהם נצרכים יחדיו במינונים הגבוהים יותר הזמינים בתוספים הנפרדים. הם מסכמים כי הוכחה רשמית של השפעה כזו תעלה רק מניסויי מניעה אקראיים, ובמידה שתוכח יעילות כזו ישמשו ויטמינים אנטי-אוקסידנטיים (שמוכרים ביתרונותיהם הרפואיים האחרים) גם כאמצעי למניעת AD.