מאמר סקירה מפורט שפורסם לאחרונה מוצא כי גברים שקיבלו androgen deprivation therapy, ADT, לטיפול בסרטן הערמונית מצויים בסיכון גבוה לאובדן מסת עצם, לאוסטיאופורוזיס ולשברים.

החוקר הראשי מסביר כי למעשה מצויינות מדידות הצפיפות המינרלית בעצם בקרב כל הגברים המתחילים בטיפול ה-ADT.

החוקרים כותבים כי כמו באוסטאופורוזיס המופיע בגיל הבלות, ניתן לזהות גברים המצויים בסיכון גבוה הסובלים מקרצינומה של בלוטת הערמונית ומתחילים טיפול ב-ADT ולטפל בהם במתן בי-פוספונטים.

החוקרים מדווחים כי מחקרי Cross-section מראים שמדידות צפיפות המינרלים בעצם נמוכות ב-6.5%-17.3% בקרב גברים שקיבלו טיפול בסרטן בבלוטת הערמונית באמצעות ADT מאשר בגברים נורמליים.

במחקרים אורכיים, נמצא כי ADT יוצר אובדן עצם בשיעור של 2%-8% בחוליות עמוד השדרה ובשיעור של  1.8%-6.5% בעצם הפמוראלית כעבור 12 חודשי טיפול, ויתכן כי קיימת הגברה עם הזמן.

לטענת החוקר הראשי, למרות שנראה ששיעור השברים גבוה בקבוצת מטופלים זו, לא קיימים מחקרים קליניים מבוקרים ומתכוננים היטב שנועדו לאשר זאת.

החוקרים מסבירים כי על הטיפול להתבסס על ממצאי צילומי הרנטגן ובדיקות צפיפות העצם.

בנוסף, ממשיך החוקר הראשי, אין לקבוע באופן מיידי כי קיימות בעצם גרורות של הגידול בערמונית בקרב חולים שבהם נמצאו עדויות רדיולוגיות לשברים בעמוד השדרה או פגעים פריפריים. יש לבצע בחולים אלה הדמייה מלאה ובדיקות מקיפות בכדי לשלול את היווצרות השברים בשל התפתחות אוסטאופורוזיס.

הוא ציין גם כי בניסויים מבוקרים אודות השימוש בבי-פוספונטים, כמו pamidronate ו-zoledronate תוך ורידיים הוכח כי נמנע אובדן מסת עצם בשל הטיפול ב-ADT ולעיתים אף הופיעה עליה במדידות מסת העצם בקרב גברים הסובלים מסרטן בבלוטת הערמונית.