פריצת דרך אפשרית בתחום הטיפול בטרשת עורקים ? , jc 406 , מתוך ה- JAMA

Effect of Recombinant ApoA-I Milano on Coronary Atherosclerosis in Patients With Acute Coronary Syndromes. S E Nissen et al.

JAMA. 2003;290:2292-2300.

למאמר

בכפר קטן בצפון איטליה חיים כ-40 נשאים עם וריאנט של apolipoprotein A-I המוכר כ-ApoA-I Milano. הפרטים החיים עם ApoA-I Milano מאופיינים ברמות נמוכות ביותר של HDL-כולסטרול (10-30 mg/dL), תוחלת חיים גבוהה וכמות טרשת נמוכה בהרבה מהמצופה לערכי ה-HDL שלהם.

חלבון ה- ApoA-I Milano שונה מחלבון ה- ApoA-Iהרגיל בהחלפה של arginine ב- cysteine בעמדה 173, דבר המאפשר יצירת קשר די-סולפידי והיווצרות דימר (dimer). ApoA-I Milano רקומביננטי נוצר כקומפלקס עם פוספוליפיד ונקרא ETC-216.

מחקרים בעכברים וארנבות עם טרשת הדגימו שהקומפלקס הרקומביננטי מביא לפינוי מהיר של הכולסטרול ולהפחתה משמעותית בעומס הטרשתי. ניתן להבחין בהשפעה אנטי-טרשתית תוך 48 שעות לאחר עירוי בודד.

מחקר רב-מרכזי, כפול-סמיות, אקראי ומבוקר-פלצבו זה השווה את השפעת ETC-216 או פלצבו על העומס הטרשתי במטופלים עם מחלת לב כלילית חריפה, כפי שנמדד על-ידי אולטרה-סאונד אינטרה-וסקולרי, או בקיצור IVUS.

נכללו במחקר מטופלים לאחר אירוע כלילי חריף שעברו אנגיוגרפיה של העורקים הכליליים. במהלך האנגיוגרפיה נבחר מקטע עורק באורך 30 מ”מ לפחות עם היצרות של 20 עד 50 אחוז.

הדמיה של עורק המטרה נעשתה באמצעות מתמר זעיר בעל תדירות גבוהה. המתמר, שהוחדר במהלך צנתור, סיפק תמונות של חתכי העורק לאורך המקטע שנקבע, באופן שאפשר מדידה מדויקת של העומס הטרשתי באותו אזור.

מתוך 57 המטופלים בגיל 38 עד 82 שהוקצו אקראית לקבלת טיפול פעיל או פלצבו, 47 השלימו את הפרוטוקול המלא. המשתתפים הוקצו אקראית לקבלת 5 עירויים בהפרשים של שבוע של פלצבו; מינון נמוך של ETC-216 (15 mg/kg) או מינון גבוה של ETC-216 ((45 mg/kg. IVUS בוצע בתוך שבועיים מהאירוע הכלילי החריף ולאחר 5 שבועות טיפול.

התוצאה העיקרית שנבחנה היתה השינוי באחוז הנפח הטרשתי הממוצע, כלומר ההבדל בין הנפח הטרשתי שנמדד בתחילת המחקר לנפח לאחר הטיפול ב-ETC-216.

תוצאות המחקר הראו שהנפח הטרשתי הממוצע פחת ב-1.06% בקבוצה המשולבת שכללה את שתי זרועות הטיפול הפעיל, הבדל שהיה משמעותי סטטיסטית. בקבוצת הפלצבו הנפח הטרשתי הממוצע עלה ב-0.14% במהלך תקופת המחקר, נתון שלא היה מובהק סטטיסטית. ההפחתה האבסולוטית בנפח הטרשת בקבוצות הטיפול הפעיל היתה -14.1 mm3 או הפחתה של4.2% מהנתונים ההתחלתיים, שינויי משמעותי סטטיסטית.

אנגיוגרפיה של עורקי המטרה לא הראתה שינויי משמעותי בקוטר חלל העורק באף אחת מהקבוצות.

בכל שלוש הקבוצות היו דיווחים על תופעות לוואי קלות במערכת העיכול ,כדוגמת בחילות. בקבוצה שקבלה טיפול במינון גבוה היו שני מקרים בהם הוחלט על הפסקת הטיפול בשל תופעות לוואי שיתכן והיו קשורות לתרופה.

מחקר ראשוני זה שבחן טיפול בקומפלקס המכיל ApoA-I Milano רקומביננטי הראה ירידה משמעותית בטרשת העורקים הכליליים כפי שהודגם בעזרת IVUS. למרות שתוצאות אלו מבטיחות, יש צורך במחקרים  קליניים גדולים שיאשרו תוצאות אלו ויבחנו את השפעת הטיפול על התחלואה והתמותה הקרדיו-וסקולריים.

הערת העורך: פריצת דרך ממשית בתחום הטיפול בטרשת במידה ותוצאות המחקר יחזרו על עצמן בסדרות גדולות יותר ולאורך תקופה ארוכה יותר. במקרה זה,  אכן מדובר בקפיצת דרך משמעותית בטיפול ומניעה של מחלה אטרוסקלרוטית. מי יודע אולי בעתיד במקום צינטור והשתלת תומכן הטיפול יהיה מתן HDL תוך ורידי.  האם יתכן שמצאנו את תרופת הפלא?…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה