מחקר שנערך לאחרונה מוצא כי יעילות דומה בהורדת רמת הגלוקוז בעקבות ארוחהבשימוש בשלוש תרופות אינסולינוטרופיות שונות, ולכן מציע כי בחירת התרופה המתאימה לחולה תעשה בהתאם ללוח הזמנים של מתן התרופה ולגורמים אחרים, ולא בהתאם ליעילות הורדת רמת הגלוקוז.

שלוש התרופות שהשפעתן נבדקה במחקר היו glipizide gastrointestinal therapeutic system, GITS, שניתן פעם ביום, immediate-release glipizide שניתן פעמיים ביום (משווקות בארץ גם תחת השם המסחרי: Gluco-Rite), ו-nateglinide שניתן שלוש פעמים ביום.  

החוקרים גייסו למחקר 15 נבדקים הסובלים מסוכרת מבוגרים. הנבדקים הגיעו ארבע פעמים למרכז מחקר רפואי, פעם אחת לבדיקת ביקורת ושלוש פעמים נוספות לקבלת כל אחת מהתרופות הנבדקות.

מדידות רמת הגלוקוז בדם לאורך שעות היום בוצעו במהלך בדיקות הביקורת ובמהלך 7-10 ימים בעקבות מתן כל אחת התרופות שנבדקו. תרופה או פלצבו ניתנו לפני כל אחת משלוש ארוחות בעלות תכולה קלורית זהה שהוגשו לנבדקים. רמות אינסולין, גלוקוז ו-C-peptide נמדדו לפני מתן התרופה ובכמה נקודות זמן במהלך ארבע שעות אחרי כל ארוחה.

כל שלוש התרופות הורידו משמעותית את רמת הגלוקוז בהשוואה לפלצבו. לא נצפו הבדלים בעלי משמעות ברמות הגלוקוז במהלך שעות היום בין הנבדקים שטופלו בשלוש התרופות השונות.

החוקרים מדווחים כי השיא ברמת הגלוקוז שנמדד לאחר ארוחת הבוקר, היה נמוך יותר במתן nateglinide בהשוואה למתן immediate-release glipizide או glipizide GITS (עם זאת, לא נמצאה ירידה בשטח הגלוקוז הנמדד מתחת לעקומה). אולם, רמות הגלוקוז שנמדדו אחרי ארוחות הצהריים והערב היו נמוכות משמעותית במתן immediate-release glipizide או glipizide GITS בהשוואה למתן nateglinide.

רמות C-peptide שנמדדו היו גבוהות באופן משמעותי בטיפול ב-immediate-release glipizide בהשוואה לטיפול ב-glipizide GITS, ואילו ברמות האינסולין שנמדדדו לא נצפה כל הבדל בין הנבדקים שקיבלו את שלושת סוגי הטיפולים.

החוקרים מסכמים כי ההחלטה לתת לחולה אחת משלוש התרופות האינסולינוטרופיות צריכה להתבסס על גורמים כגון יכולת הציות של החולה למרשם מורכב, הצורך לבקר היפרגליצמיה במהלך צום, הסיכון להופעת היפוגליקמיה בין הארוחות, ושיקולים פרמקוקינטיים, ולא על יעילות הורדת רמת הגלוקוז של התרופה בעקבות ארוחה.

החוקרים מציינים כי במתן glipizide GITS פעם ביום נצפות דבקות והתמדה רבות יותר בטיפול מאשר במתן immediate-release glipizide פעמיים ביום. אולם הם מסבירים כי בחולים עם הרגלי תזונה והרגלי חיים שונים מתן חד-יומי של sulfonylurea עלול ליצור הגבלות בשל סיכון מוגבר במעט להיפוגליקמיה במקרים של פסיחה על ארוחה או של ביצוע פעילות גופנית מוגברת.

הם מסבירים כי מתן תרופה הפועלת לטווח קצר, כמו nateglinide, יכולה לאפשר גמישות רבה יותר בחולים הזקוקים לכך.

J Clin Endocrinol Metab 2003;88:11:5248-5254

לידיעה ב-doc’s guide