טיפול מונע ב- PPI במשתמשי NSAID’s ו- COX-2 מפחית הסיכון לכיבים וצרבות באופן משמעותי

טיפול ב- PPI עשוי להפחית באופן משמעותי את התפחחות הכיבים בקיבה ובתרסריון וסימפטומים הקשורים לדרכי העיכול העלויות במטופלים הנוטלים בקביעות תכשירי NSAID’s . כך עולה ממחק חדש שהוצג בכנס ה- 68 של ה- ACG  שנערך החודש.

במחקר שבו השתתפו כ-600 מטופלים הנוטלים NSAID’s טיפול ב- esomeprazole הפחית את הסיכון לכיבים בכ-60%.

הטיפול ב- NSAID’s מעלה כידוע את הסיכון לכיב כיבה ותרסריון בכפי 5 ביחס ללא משתמשים. הנזק לרירית הוא תלוי חומצה ובמחקרים קודמים טיפול סותר חומצה עם PPI היה ידוע כמפחית את הסיכון לפיתוח כיב.

במחקר זה המשתתפים היו ללא כיב בתחילת המחקר, והם נטלו NSAID’s או תכשירי COX-2 לפחות 5 ימים בשבוע למשך 4 שבועות. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצות שבהן קיבלו בנוסף 20 מ”ג , או 40 מ”ג אסומפרזול, או פלצבו , למשך 6 חודשים.

למרות שכל המטופלים נבחנו ונמצאו שליליים לנוכחות הליקוברטר פילורי, הם היו בסיכון גבוה לפתח כיב. שני שליש מהמטופלים היו מעל גיל 60, ו- 26% סבלו בעבר מכיב, כש- 10% היו גם וגם…

למעלה מ-80% מהנבדקים סבלו מדלקת פרקים (RA )  או שגרון נווני (אוסטיאואתריטיס – OA ). כמה מהחולים נטלו מנות כפולות של NSAID’s כולל אספירין. כ- 15% מהקבוצה נטלו תכשירים מקבוצת COX-2 .

ובכן, לאחר 6 חודשים, 12% מהמטופלים שקיבלו פלצבו פיתחו כיב, לעומת 5% ו-4% מהמטופלים שקיבלו את המינונים הנמוכים והגבוהים של אסמופרזול. כלומר, ירידה יחסית בסיכון של בין 64% ל-58% .

במונחי NTT , היינו מס’ החולים שיש לטפל בהם בכדי למנוע כיב, המספר הוא בין 13-15 בשני המינונים, שזהו יחס המצביע על יעילות מניעתית גבוהה.

בנוסף, רק 24% ו- 19% מהמטופלים שנטלו את שני המינונים של אסומפרזול, סבלו מצרבת בסוף ששת חודשי הטיפול, זאת לעומת 37% מקבוצת הפלצבו. כמו כן, שיעור המטופלים שדיווחו על תחושת חמיצות (מעין העלת גירה חומצית) הייתה 21% ו-15% בקבוצות הטיפול לעומת 34% בקבוצת הפלצבו.

מעניינת גם ההשואה לגבי נוטלי ה- COX-2 : שיעור המטופלים שנטלו תרופות אלה בקבוצת הפלצבו , וסבלו מכיב , היה 19% , לעומת …0% מקבוצת ה- COX-2 אשר נטלו אסומפרזול. יש לציין שהמספרים האבסולוטיים היו קטנים בקבוצות אלה ולכן לא ניתן היה לקבל מובהקות סטטיסטית.

עם זאת סבורים החוקרים שלמימצא זה עשוי להיות עניין וחשיבות לרופאים המעוניינים להגן על משתמשי COX-2  הנמצאים בסיכון גבוה לכיב, ולשקול מתן הגנה נוספת עם PPI . 

ככלל, אסומפרזול היה סביל. 6% מנוטלי האסומפרזול לא המשיכו במחקר בגלל תופעות לואי, לעומת 13% בקבוצת הפלצבו (כלומר, בקבוצת הפלצבו יותר תופעות לואי !) .

בכינוס התעורר ויכוח אם משמעות התוצאות שהתקבלו כאן שיש לטפל בכל משתמשי ה- NSAID’s  בטיפול מגן של PPI . השאלה היא כמובן כלכלית-רפואית, מכיוון ש”בעולם מושלם” מוסכם על כולם שיש מקום לטיפול מונע בכל החולים, אך כל עוד עלות ה- PPI היא עדיין משמעותית, נראה שיש מקום לטפל בחולים הנמצאים בסיכון גבוה יותר: מבוגרים, סובלים מדיספפסיה, רקע של כיבים בעבר וכד’.

ACG 68th Annual Scientific Meeting: Abstract 28. Presented Oct. 14, 2003.

לדיווח במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה