עירוי תוך עורקי של תאי אב לאחר אוטם חריף בשריר הלב (AMI ) מוביל לפגיעה מופחתת ולשיפור תפקוד חדר לב שמאלי לאחר הטיפול. כך מדווחים רופאים גרמניים אשר מציינים כי הגורם הקובע החשוב ביותר של בנייה מוצלחת מחדש הייתה התפקוד של תאי האב המושתלים.
ד”ר דימלר מאונ’ פרנקפורט טיפלו ב-28 מטופלים עם AMI על ידי עירוי של תאי אב, שנשאבו ממוח העצמות או דם, כארבעה ימים לאחר ה- AMI , לתוך איזור האוטם בעורק.
החוקרים דיווחו על התוצאות באמצעות בדיקות חוזרות של MRI ופרסמו את מחקרם בגיליון ה-13 לאוקטובר של Circulation .
גודל האוטם כפי שנמדד לאחר 4 חודשים, היה נמוך באופן משמעותי מגודלו בתחילת האירוע: הפחתה מ- 46 מ”ל ל- 37 מ”ל.
הגודל המופחת היה קשור באופן ישיר לשיפור ברמה הכוללת של ספיקת ה- LV אשר עלה מ- 44% ל- 49% , ולהפחתה בגודל סיסטולי סופי מ-60 ל-60 מ”ל.
לפני העירוי, החוקרים העריכו את כושר הנדידה של תאי האב בתגובה לגורמי משיכה כימיים. נמצא שכושר הנדידה של התאים, אך לא מספרם האבסולוטי היה גורם חיזוי חזק להפחתה בגודל האוטם.
לכן סבורים החוקרים שמדידת כושר הנדידה של תאי האב חשובה לצורך הערכת השיפור התפקודי לאחר עירוי התאים ללב החולים.
גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם כמו עודף כולסטרול וגיל מבוגר, השפיעו באופן שלילי על כושר הנדידה והמחזוריות של תאי האב, אך שימוש בסטטינים יכול לשפר תפקוד תאי, מוסיפים החוקרים. לכן, מחקרים נוכחיים אשר מתמקדים במכניזם המולקולארי וכושר הנדידה של תאי האב יסייעו בהשגת טיפול אופטימלי בשיטה זו.
כמו כן מציינים החוקרים שיש מקום למחקרים גדולים, ארוכי טווח, מבוקרי פלצבו ואקראיים כדי להעריך את יעילות השיטה לאורך זמן. בשלב זה מתכננת קבוצה זו לעבוד על שיפור התפקוד של תאי האב לפני השתלתם בעירוי, וכן לערוך טיפול מתמשך רחב היקף בשיטה זו במטופלים עם אי ספיקת לב כרונית.
Circulation Oct 2003.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!