מאת יששכר עשת פסיכולוג קליני רפואי מחלקה לרפואת משפחה טכניון חיפה.

האפשרות שרופא משפחה יסייע בגישה הביו פסיכו סוציאלית למשפחה של חולה הנוטה מות, אינה ידועה למשפחות רבות. המוות הוא בלתי נמנע בסופה של דרך, אך יש לנו שליטה מסוימת על “איכות תהליך מותנו”. כשם שהרופא מיידע את החולה באפשרויות לטיפול ומניעה בתחומים שונים, הוא יכול גם לידע את החולה ברגעים החשובים הללו, על האפשרויות שיש לו להיות שותף בסיוע להם.

ברגע שחולה הנמצא בטיפולו נוטה למות, יש באפשרות הרופא ליזום התערבות משפחתית, שבה הוא מיידע בבירור את האפשרויות הטיפוליות שיש בידיו, בכתב או בע”פ.

1. אני אוכל לתרום לשיפור איכות חייו של “הנוטה למות”. אוכל לתמוך בכם רגשית וארגונית כמשפחה בשעות הקשות, תוך שיתוף פעולה עם גורמים טיפוליים אחרים.

2. אני יכול להיות יועץ לשאלות מה עוד ניתן לעשות למען החולה, וזאת על מנת למנוע רגשי אשמה אחרי מות יקירך.

3. גם אם ימות החולה, אני אמשיך לסייע לפי הצורך בהרגעה או בתמיכה טיפולית בחברי המשפחה שלכם.

מקרה להדגמה

(המקרה המתואר דמיוני, אם כי הוא מבוסס על מקרים דומים שתוארו על ידי רופאי משפחה)

עדנה, תופרת במפעל רעשני ותובעני, השקיעה את רוב חייה בטיפול בבעלה, בילדים ובעבודה קשה. כשהגיעה לגיל שישים, כבדה נוגע בסרטן והיא הלכה ודעכה. כל חייה חלמה על הרגע שממנו והלאה תוכל להשקיע בעצמה ולזכות לפינוק אותו העניקה ביד נדיבה לסובבים אותה.

המוות לא הגיע. לדברי הרופאה מותה עלול להגיע בכל יום. עדנה שהתה במיטה כל הזמן. שלושת ילדיה סעדו אותה במשמרות יומם ולילה. הימים חלפו. עדנה המשיכה לספוג את האהבה שקיבלה מילדיה ונכדיה. היא הייתה שקטה. ונראתה כלא סובלת.

“אפשרו לעצמכם את ימי החסד הללו” השיבה הרופאה באחת השיחות על השאלה מדוע עדנה ממענת להיפרד. “יתכן שבהזדמנות שנוצרת, אימא מאפשרת לעצמה בדרכה ולכם להגשים את חלומה לזכות לפינוק וטיפול מצידכם, האוהבים אותה.”

החסד שאפף את חדרה, חדר ליחסים ביניהם, לעולמם הפנימי, לעציצים הפורחים ולגינה המטופחת…

בהלוויה שהתקיימה כעבור מספר שבועות, נראו חברי המשפחה קורנים בעצב ובאור.

דיון

כפי שניתן יהיה להתרשם, התערבות זו מבוססת על העקרונות שיובאו להלן.

האקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה הוציאה עדכון ב2003 של עקרונות מרכזיים לטיפול במצבים סופניים. העקרונות העיקריים המופעים שם הם:

-כבוד למטופל ולמסייע.

-רגישות למשאלות המשפחה.

-דיון על חלופות טיפוליות, אך לא המתת חסד.

-טיפול בכאב ותופעות פיזיות אחרות.

-הערכת נושאים נפשיים, חברתיים, תרבותיים, ורוחניים דתיים.

-דאגה לטיפול המשכי או על ידי מומחה על ידי הרופא עצמו.

-מתן אפשרות לחולה לבחור טיפול כולל אלטרנטיבי שיש הגיון שיסייע לחולה.

-סיוע בנגישות לטיפול פליאטיבי והוספיס.

-כיבוד זכות לסרב לטיפול.

-כיבוד דעה והמלצות של רופאים אחרים.

-סיוע לקדם ידע בנושא.

המאמר המורכב והמעמיק על “חמלה ואומנות רפואת המשפחה” מפרט את הכישורים והעמדות הדרושים לרופא על מנת להתמודד עם נושא קשה זה: חמלה, ליווי מושכל תוך כדי אבחון וטיפול באמצעות טכנולוגיה מאיימת, בניית יחסי אמון עם החולה ומשפחתו, כבוד והקשבה לחולה ולמשפחתו, הומור, סקרנות, קריאה בנושאים של משמעות החיים ומות, דאגת הרופא לחולים ולעצמו בתחום זה.

Robert E. Rakel “Compassion and the Art of Family Medicine” J Am Board Fam Pract 13(6):440-448, 2000.

בקישורים הבאים ניתן למצוא מאמרים אלו

Compassion and the Art of Family Medicine

End-of-Life Care

Core Principles for End of Life Care