דר’ אורי גבעון , עורך מדור אורטופדיה

למרות המספר הגדל וההולך של החלפות מפרק ברך רוב החולים מטופלים עדיין בטיפולים שמרניים שונים תרופות נוגדות כאבים ונוגדות דלקת, וסוגים שונים של הזרקות תוך מפרקיות. מחקרים שבוצעו בעבר השוו את יעילות ההזרקות התוך מפרקיות ליעילות תרופות נוגדות כאבים ותרופות נוגדות דלקת. גם הסטרואידים וגם החומצה ההיאלורונית הראו יעילות בהשוואה לתרופות האחרות בחלק מהמחקרים, אך במחקרים אחרים לא היו תוצאות מעורבות. מחקרים שהשוו את שני סוגי הזריקות התוך מפרקיות היו קטנים מדי או מומנו בידי יצרני תכשירי חומצה היאלורונית.

במחקר זה בוצעה השוואה סמויה בין Celeston ובין Synvisc כאשר הנחת המחקר היתה שאין הבדל בין שני התכשירים.

שיטה- למחקר גויסו 100 חולים ממרפאות של שני אורתופדים. לכל החולים היתה עדות רנטגנית לאוסטיאוארתריטיס של הברך ובכולם נכשל טיפול תרופתי ופיסיותרפי קודם. לא נכללו במחקר חולים להם היתה פגיעה רצועתית מוכחת, ארתריטיס מסיבות אחרות וחולים בהם נראה בצילום מצב של “עצם על עצם”. כל החולים לא קיבלו כל זריקה תוך מפרקית 3 חודשים טרם המחקר.

כל השאלונים הועברו על ידי אחות שלא ידעה את פרטי הטיפול בחולים. נאספו כל הפרטים הדמוגרפיים, נתונים על שימוש בתרופות נוגדות דלקת, סולם כאב ויזואלי ושאלונים תפקודיים שונים. השאלונים מולא ביום ההזרקה, 3 חודשים ו-6 חודשים מאוחר יותר. חולים שפרשו מהמחקר לפני סיומו הוגדרו ככישלון.

החומצה ההיאלורונית הוזרקה ב-3 זריקות שבועיות כמקובל. הסטרואידים הוזרקו במנה אחת יחד עם חומר הרדמה אך לחולים ניתנה אפשרות לקבל זריקה נוספת אם רצו בכך.

תוצאות- בכל קבוצה החלו 50 חולים את המחקר. חולים שנטשו את המחקר הוצאו מבדיקת השינויים לאורך הזמן. בקבוצת הסטרואידים היו נתונים על 42 חולים בתחילת המחקר, 40 לאחר 3 חודשים ו-41 לאחר 6 חודשים. בקבוצת החומצה ההיאלורונית היו נתונים על 38 חולים בתחילת המחקר, על 37 לאחר 3 חודשים ו-36 לאחר 6 חודשים.

לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות מבחינת מדדים דמוגרפיים וצריכת תרופות נוגדות דלקת. בקבוצת החומצה ההיאלורונית היו יותר חולים עם דרגה קלה יותר של אוסטיאוארתריטיס ובקבוצת הסטרואידים יותר חולים עם דרגה בינונית וקשה והבדל זה היה משמעותי סטטיסטית. עם זאת, לא נמצא כל הבדל משמעותי במדדים התפקודיים השונים. 24 חולים (48%) מקבוצת הסטרואידים ביקשו לקבל זריקה שניה.

בחלק מהמדדים הקליניים נמצא הבדל לאחר הטיפולים. מדד WOMAC השתפר משמעותית בשתי הקבוצות, מדד החברה של הברך לא השתפר בשתי הקבוצות ומדד הכאב הויזואלי השתפר בקבוצת החומצה ההיאלורונית. כל השינויים היו מינימליים. לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות הטיפוליות.

נמצא הבדל בין גברים ונשים, כאשר גברים הראו שיפור ביותר מדדים מאשר נשים.

20 מהחולים שטופלו פרשו מהמחקר עקב חוסר שיפור, 12 מקבוצת החומצה ההיאלורונית ו-8 מקבוצת הסטרואידים. בחולה אחד מקבוצת החומצה ההיאלורונית הופיעה תגובה חשודה לרגישות יתר שטופלה בסטרואידים. 3 חולים נעלמו ממעקב.

דיון- המחקר הנוכחי הראה שינוי צנוע בלבד בשתי הקבוצות והעדר כל הבדל ביניהן. העוצמה הסטטיסטית של המחקר היתה טובה.

מחקרים קודמים סבלו מבעיות מתודולוגיות שונות, וכאשר התוצאות נבדקו מחדש בתיקון השגיאות לא נמצא כל היתרון של החומצה ההיאלורונית.

למחקר הנוכחי מספר יתרונות: מספר החולים הגדול, השימוש במדדים קליניים מוכחים והשימוש ב-Synvisc שהוא תכשיר החומצה ההיאלורונית הנפוץ ביותר בארה”ב. המחקר מומן עצמאית ולא על ידי היצרנים.

המחקר הנוכחי זיהה הבדל משמעותי בין המינים בתגובה לשני הטיפולים. לא היה הבדל משמעותי בחומרת המחלה בין המינים ולחוקרים אין הסבר ברור על הממצא.

לסיכום, שתי התרופות הביאו לשיפור צנוע במצב החולים אך לא נמצא הבדל בין שתי התרופות המצדיק העדפת אחת מהן על פני האחרת.

Corticosteroid compared with hyaluronic acid injections for the treatment of osteoarthritis of the knee.

Leopold SS, Redd BB, Warme WJ, Wehrle PA, Pettis PD, Shott S. Journal of Bone and Joint Surgery, 85-A: 1197-1203; 2003.