Vancomycin ב-30 מ”ג לק”ג שניתן במהלך השעתיים האחרונות של הדיאליזה נראה כמשיג ריכוזי סרום זהים למינון רגיל, ומוריד את משך הזמן שעל החולה לכלות בתחנת הדיאליזה, כך מציע מחקר חדש.
על מנת לקצץ באיבוד התרופה כאשר יש שימוש בממברנות בזרימה גבוהה, ה-Vancomycin ניתן בדר”כ לאחר הדיאליזה מאשר במהלכה. עם זאת, גישה זו, מצריכה את המטופל לבלות עוד שעה לפחות בתחנת הדיאליזה לאחר הטיפול עצמו. החוקרים העריכו את האפשרות למתן התרופה במינון גבוה יותר במהלך הדיאליזה במקום המינון הרגיל לאחר הדיאליזה. 9
החולים שנכללו במחקר עברו טיפול עם מינון רגיל של Vancomycin 15 מ”ג לק”ג לאחר הדיאליזה כשלב ראשון, מינון של Vancomycin 15 מ”ג לק”ג במהלך השעה האחרונה לטיפול כשלב שני, או Vancomycin 30 מ”ג לק”ג במהלך השעתיים האחרונות לדיאליזה כשלב שלישי. תקופת “התנקות” של לפחות 3 שבועות הפרידה בין שלבי הטיפול. במהלך כל שלב, הדיאליזה התקיימה 3 פעמים בשבוע במשך תקופה של 5 ימים. החוקרים בדקו את ריכוז ה-Vancomycin בדם במשך תקופה של 8 ימים.
ריכוזי הסרום היו גבוהים בתחילה מיד לאחר מתן ה-Vancomycin ב-15 מ”ג לק”ג בשעה האחרונה לדיאליזה או 30 מ”ג לק”ג בשעתיים האחרונות (77.7 ו-95.5 mcg/ml, בהתאמה), אך נפלו ל- 25.9 ו-40.5 mcg/ml, בהתאמה, לאחר שעתיים ו-4 שעות מתום הדיאליזה. ריכוזים טרם הדיאליזה ביום ה-3,5, וה-8 היו דומים עבור Vancomycin 30 מ”ג לק”ג שניתן בשעתיים האחרונות לטיפול בהשוואה ל-15 מ”ק לק”ג Vancomycin שניתן לאחר הדיאליזה, מצאו החוקרים. בניגוד לכך, Vancomycin ב-15 מ”ג לק”ג שניתן בשעה האחרונה לדיאליזה גרם לירידה משמעותית בריכוזי טרום הדיאליזה העוקבת מאשר בתבניות המינון האחרות.
בסה”כ , מסכמים החוקרים, המידע שבידינו תומך בגישה כי Vancomycin יכול להינתן במהלך השעה- שעתיים האחרונות של הדיאליזה , ללא צורך בשהייה נוספת בתחנה, במתן לאחר הדיאליזה.
Clin Nephrol 2003;60:2:96-104
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!