על פי דיווח ב- New England Journal of Medicine , ילד שטופל במינונים גבוהים של pamidronate (תרופה לטיפול בהיפרקלצמיה הנגרמת מגידול, גרורות בעצמות ומילומה) סבל מאוסטיאופורוזיס.
הילד, בגיל 5, פיתח כאבי שלד בלתי מובנים ורמות גבוהות של פוספט אלקלי בדם. בגיל 7 ו-9 חודשים החל טיפול עם pamidronate. בגיל 8, קיבל 60 מ”ג pamidronate כל 3 שבועות, כשהמינון הועלה ל-80 מ”ג ו-100 מ”ג בהמשך.
בגיל 10 , ביופסיה זיהתה עצם “סלעית-קשה” (rock-hard ), אך הטיפול ב- pamidronate נמשך עד גיל 10.5 כאשר רדיורגרפיה שבוצעה מצאה “עצמות צפופות” (. dense bones).
המינון המצטבר שקיבל בשלב זה הילד היה 2800 מ”ג. כותב תאור המקרה, ד”ר ויאט בדקו את הילד 18 חודש לאחר הפסקת הטיפול ב- pamidronate .
סקירת הרדיוגרפיה של המטופל לא העלתה הוכחות לקיום מחלה שלדית קודמת להתחלת הטיפול האנטי-סרופטיבי. הטיפול גרם לעלייה בצפיפות העצם מעל הנורמלי וכתוצאה מכך רגישות וחשש לשברים.
החוקרים מאמינים שעם צמיחת הילד, בעיית צפיפות העצם תעלם, אך אינם יכולים להיות בטוחים בכך שלא נגרם נזק ארוך טווח. ד”ר וייאט ממליץ שילדים המטופלים בביופוספונטים יעברו בדיקות רדיולוגיות כדי לבחון שינויים לא נורמליים בעצמות. כמו כן, יש לבדוק בילדים אלה נוכחות של אוסטיאופורוזיס על בסיס ריכוז פוספטים בסרום, ורמת איסואנזים במוח של קריאטינין BB-CK .
כמו כן , ממליצים הכותבים לגלות זהירות בטיפול בביוספוספונטים בילדים, לרבות במסגרת ניסויים קליניים. בכל מקרה מומלץ להשתמש במינונים נמוכים יותר לפרקי זמן ארוכים יותר, וכן לקבוע את נקודת הקצה של הטיפול באופן ברור כדי למנוע המשך טיפול מיותר, ומזיק.
N Engl J Med 2003;349:423-426,457-463.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!