סוזן לימון , עורכת מדור פיזיוטרפיה

Doreen J. Bartlett, PT, PhD

Jamie E. Kneale Fanning, MCISc

Pediatric Physical Therapy2003; 15(1): 8-15

המעקב אחר התפתחותם המוטורית של תינוקות נותן להורים ואנשי מקצועות הבריאות קנה מידה להתקדמות ההתפתחות הנוירולוגית בקרב ילודים בכלל ופגים בפרט. על פי התיאוריות העכשוויות, רכישת יכולות מוטוריות חדשות מתבססת על יחסי גומלין בין מאפיינים בסיסיים של התינוק, הסביבה והמטלה שעליו למלא. על מנת להבין טוב יותר את ההתפתחות המוטורית המוקדמת חשוב לבדוק את השפעתם של גורמים הקשורים בסביבת הטיפול היומיומי והעדפות התינוק עצמו כולל ציוד לתינוק ותנוחות משחק עיקריות.

מטרות המחקר

לקבוע את היחס בין סך כל הזמן שמשתמשים בציוד לתינוקות ומשך הזמן שמשתמשים בפרטי ציוד שונים, להתפתחות המוטורית בשכיבת אפיים, פרקדן, ישיבה ועמידה.

לקבוע את השונות בהתפתחות המוטורית הקשורה לתנוחת משחק המועדפת של התינוק לפי דווח ההורים.

אוכלוסיית המחקר

48 הורים ו 60 התינוקות (פגים) שלהם בני 8 חודשים גיל מתוקן, הנמצאים במעקב פגים בבית חולים. התינוקות נולדו במשקל פחות מ 1500 גר’ או שמהלך האישפוז לאחר הלידה היה מלווה בסיבוכים רבים אשר מכניסים את התינוקות לקבוצת סיכון להתפתחותם.

קריטריונים להוצאה מהמחקר:

לקויים כרומוסומלים

לקויים במבנה מערכת שלד שריר

התפתחות לקויה של אברי גוף

מידע דמוגרפי אודות אוכלוסיית המחקר

גיל לידה ממוצע 28.7 שבועות

משקל לידה ממוצע 1208 גר’

37 תינוקות יחידם, 20 מתוך זוגות תאומים, 3 תינוקות מתוך שלישיה

מידע רפואי אודות אוכלוסיית המחקר

צורך בהנשמה- 11.5 ימים בממוצע, 21.4 ימים בממוצע של תוספת חמצן

לתינוק 1 אבחנה של periventricular leukomalacia

15 תינוקות בעלי אבחנה של intraventricular hemorrhage

לשלושה תינוקות צורך בתוספת חמצן לאוויר החדר גם לאחר השחרור מהפגייה.

לאף אחד מהתינוקות לא היה לקויי בראייה או בשמיעה בעת ביצוע המחקר.

כלי מדידה

· בדיקות נוירו-התפתחותיות כמקובל בספרות

· שאלות להורים בדבר הפעילות של התינוק בחודש האחרון:

1. השימוש באביזרים כגון הליכון, נדנדה, מנשא, מנשא גב, סל-קל, החזקה על ידי ההורה

2. משך הזמן שהתינוק מבלה בציוד

3. התנוחה המועדפת למשחק

4. משך הזמן שמבלה בתנוחה זו

5. תנוחה הכי פחות מועדפת למשחק

· Alberta Infant Motor Scale AIMS

תוצאות

לא נמצא קשר בין המשתנים הקשורים למידע הדמוגרפי או המידע הרפואי של התינוקות לבין התוצאה בבדיקת ה AIMS.

נמצא שהממוצע של סך כל השימוש בציוד לתינוקות במשך יממה היה 4.1 שעות.

בבדיקת הקשר בין השימוש בפריט ציוד ספציפי והתוצאה בבדיקת ה AIMS נמצא שקיים קשר בין “החזקה על הידיים” במשך היום ותוצאה נמוכה יותר בתת מבחן הישיבה בבדיקה.

נמצא קשר בין השימוש בציוד באופן כללי (מכל הסוגים) לתוצאה נמוכה יותר בתתי מבחנים של ישיבה ועמידה.

התנוחות המועדפות למשחק בקרב מדגם זה היו ישיבה ושכיבת פרקדן. התנוחה הכי פחות מועדפת הייתה שכיבת אפיים.

נמצא הבדל בין תוצאות בדיקת ה AIMS לפי התנוחה המועדפת למשחק (0.001>P).

התוצאות הגבוהות ביותר בבדיקת ה AIMS היו בקרב התינוקות שעמידה היא התנוחה המועדפת למשחק (0.01>P ). התוצאות הנמוכות ביותר היו עבור אלו שהתנוחה המועדפת היא שכיבת פרקדן.

נמצא גם הבדל בעל משמעות בין התנוחות הלא מועדפות. תינוקות שתנוחת ישיבה היא הכי פחות מועדפת עליהם קבלו תוצאות הגבוהות ביותר בבדיקת ה AIMS.

סיכום

נמצא קשר בין הרגלי טיפול בפגים באוכלוסיית המחקר להתפתחות המוטורית של ילדים אלו. חשוב להתאים את ההדרכה הניתנת להורים על מנת לקדם את התפתחותם של פגים, לתנוחות המועדפות על ידם ולציפיות ההורים.

הערת העורכת: המדגם קטן יחסית אבל בהחלט ניתן לראות מגמה חשובה. חשוב מאד להתאים את ההדרכה למטרות המוטוריות אבל בהחלט לקחת בחשבון ציפיות ההורים, הרגלים תרבותיים והיכולת של ההורה להתמודד עם התגובות של התינוק.