מדד ה- Non-HDL Cholesterol ומדד ה- ( apolipoprotein B (apoB הם שווי ערך ביכולת החיזוי והערכת הסיכון שלהם להיפרגליצרדיה. ואולם, למדד ה- apoB יכולת זיהוי נוספת של חולים עם סיכון גבוה להיפרליפידמיה בחולים עם רמות נורמליות של טריגלצרידים.
מימצאים אלה הם על פי מחקר המתפרסם החודש ב- Diabetes Care .
מדידת רמת ה- HDLc מהווה חלק מהנחיות ה- NCEP בהיותה לא יקרה. היא נחשבת כאינדיקטור טוב למצב של apoB. ואולם, על פי המימצאים המדווחים במחקר זה נראה שיש מקום גם לבדוק את רמות ה-apoB .
בדיקת ה-ApoB מזהה מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לסוכרת סוג 2 עם רמות נמוכות של ליפידים, אשר בדיקת הליפידים הסטנדרטית אינה מזהה אותם אותם.
כתוצאה מהמיתאם הגבוה בין non-HDLc לבין apoB בחולים לא סוכרתיים, הבדיקה מתאימה למטופלים אלה. ואולם, טרם מחקר זה לא נערכה בדיקה של התאמה בין מדד ה- non-HDLc ל- apoB בחולים סוכרתיים.
המחקר בחן 122 חולי סוכרת סוג 2 בגיל ממוצע של כ- 60, ורמת HbA1c ממוצעת של 7.5% .
26 מטופלים עם רמות טריגלצרידים של מעל 87 mg/dL הוגדרו כהיפרטריגלצרידיים, ו- 96 כלא סובלים מעודף טריגלצירידים.
כל ה- 26 שהוגדרו כבעלי רמות גבוהות של טריגלצרידים היו עם רמות גבוהות של non-HDLc , מעל 160 mg/dL , בעוד ש- 24 היו עם רמות גבוהות של apoB (מעל 0.97 g/L ).
מבין ה-96 עם רמות נורמליות של טריגלצרידים, 44 היו עם רמות גבוהות של non-HDLc ו- 68 היו עם רמות מוגברות של apoB.
25 מבין 52 המטופלים עם רמות נורמליות של non-HDLc היו עם רמות מוגברות של apoB.
כלומר, המסקנה היא שמדד ה-apoB מאפשר מדידת סיכון טובה מיותר לסוכרת סוג 2, גם של חולים עם רמות non-HDLc תקינות.
החוקרים ממליצים לבצע בדיקת non-HDLc לכל המטופלים עם סוכרת, כאשר את בדיקת ה-apoB יש לבצע למטופלים עם רמות טריגלצרידים נמוכות מ-2.25 mmol/L ורמות non-HDLc הנמוכות מ-4.13 mmol/L.
Diabetes Care. 2003;26:2048-2051, 2207-2208
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!