תוצאות של מחקר רנדומאלי שפורסם החודש בלנצט מדגימות את התועלת שברדיותרפיה לאחר כריתה של ductal carcinoma in situ- DCIS . תמוקסיפן (Tamoxifen ) לא היתה יעילה באותה מידה בטיפול באוכלוסיה זו. תוצאות אלו חשובות מאחר שמנתחים רבים, במיוחד בממלכה המאוחדת, חושבים כי אין צורך ברדיותרפיה באם המחלה הוסרה לחוטין באמצעות ניתוח, כותבים החוקרים. מאז שהחלו להשתמש בממוגרפיה, מספר האבחונים של DCIS גדל. אף כי רבים חושבים כי כריתת שד מהווה ניתוח חודרני מדי לאבחנה זו, כריתה מקומית ללא טיפול נוסף יכולה להיות לא מספיקה.
בין 90′-98′, כ-1,700 נשים שעברו כריתה חלקית של DCUS גויסו מאוסטרליה, ניו זילנד והממלכה המאוחדת. זמן המעקב הממוצע היה של 52 חודשים. במבנה פקטוראלי של 2x 2 , נשים קיבלו טיפול נוסף של תמוקסיפן, רדיותרפיה, שניהם, או לא קיבלו טיפול נוסף. רדיותרפיה לאחר ניתוח הורידה את הסיכון היחסי של ipsilateral recurrent DCIS , ואת הסיכון היחסי הכללי של ipsilateral invasive . תמוקסיפן הורידה את הסיכון היחסי של DCIS כללי, אך לא השפיעה על סיכון לסרטן -ipsilateral invasive . בנשים שלא קיבלו טיפול, הושפע הסיכון לסרטן בשד השני. לא היתה עדות לאינטרקציה בין רדיותרפיה לתמוקסיפן. החוקרים אומרים כי תוצאות המחקר לא תומך בשימוש בתמוקסיפן בנשים בנות 50 ומעלה עם DCIS.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!