קרטיטיס זיהומית בעקבות LASIK laser in situ keratomileusis הינה סיבוך היכול לאיים על הראיה. למרבה המזל השיעור המוערך של זיהום לאחר LASIK הינו נמוך, כנראה בין 1 ל- 1000 לבין 1 ל- 5000 פרוצדורות. ייתכן שהשיעור האמיתי גבוה יותר כיון שיתכן שמקרים רבים לא מדווחים.
הפרוצדורה של LASIK פוגעת בשלמות הקרנית וחושפת את הסטרומה שלה לאפשרות של זיהום. כיום הפרוטוקולים של טכניקות ה- LASIK דואגים למצב אספטי אם כי לא סטרילי. גם אם רוב המכשירים יכולים לעבור סטריליזציה, מספר מרכיבים של הקרטום ושל הלייזר לא ניתנים לסטריליזציה באוטקלב. גורמי סיכון אפשריים נוספים לזיהום כוללים שטח פנים יבש של העין, בלפריטיס, שימוש זמני בעדשות מגע לאחר הניתוח, שימוש בטיפות סטרואידליות וחסרים באפיתל.
תוארו בספרות מספר מקרים של קרטיטיס זיהומית לאחר LASIK שהוכחה עם תרביות. אורגניזמים לא טיפוסיים שצמחו כללו מיקובקטריה, פטריות ונוקרדיה. במקרים רבים הזיהום היה על ידי Staphylococcus aureus, Streptococcus viridans, סטפילוקוקוס coagulative-negative ןכן Streptococcus pneumoniae.
במאמר הנוכחי מ: Department of Ophthalmology, Bascom Palmer Eye Institute, University of Miami School of Medicine, Miami, Florida תוארו 15 עיניים של 13 חולים לאחר LASIK עם קרטיטיס זיהומית שהוכחה בתרבית. (2)
הנתונים שנאספו בסדרת מקרים זו היו פרקי הזמן שחלפו מתחילת הזיהום ועד לאבחנה ומהאבחנה ועד לריפוי, חדות הראיה הסופית, גורמי הזיהום, הטיפולים שניתנו והניתוחים שבוצעו.
הסתבר שזיהום בקרנית לאחר LASIK יכול לסכן את הראיה. הזיהום בקרנית אובחן בין היום הראשון לאחר הפרוצדורה ועד 450 ימים אחריה. בכל המקרים נלקחה תרבית והוחל טיפול טופיקלי באנטיביוטיקה. בחלק מהחולים היה צורך להרים את המתלה Flap לשטוף את הקרנית ולהחדיר את האנטיביוטיקה מתחתיו. במקרים אחרים היה צורך לבצע קטיעה של המתלה או התערבות ניתוחית אחרת. מועד תחילת הסימפטומים השתנה בהתאם לגורם הזיהום. זיהומים בקטריאליים נטו לגרום לסימפטומים מוקדמים בעוד שזיהומים ממיקובקטריות, פטריות ואמבות גרמו להתפתחות מאוחרת של סימפטומים. האיחור באבחנה של זיהום ממיקובקטריות, פטריות ואמבות גרם גם למהלך ממושך יותר של המחלה. הסתבר שמיקום אורגניזם מזהם בין המתלה לסטרומת הקרנית, ב- interface מהווה בעיה בגלל הקושי לאבחן אותו על ידי תרבית ולטפל בו.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!